שאלה
בס"ד
שלום!
רציתי לשאול שאלה הקשורה לאמת והלכה מהגמרא במסכת ברכות דף לג עמוד ב:
ר' אליעזר אומר בהודאה: ר' זירא הוה רכיב חמרא הוה קא שקיל ואזיל ר' חייא בר אבין בתריה אמר ליה ודאי דאמריתו משמיה דר' יוחנן הלכה כר' אליעזר ביום טוב שחל להיות אחר השבת אמר ליה אין הלכה מכלל דפליגי ולא פליגי והא פליגי רבנן אימר דפליגי רבנן בשאר ימות השנה ביום טוב שחל להיות אחר השבת מי פליגי והא פליג ר' עקיבא אטו כל השנה כולה מי עבדינן כר' עקיבא דהשתא ניקו ונעביד כוותיה כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כרבי עקיבא דתמני סרי תקון תשסרי לא תקון הכא נמי שב תקון תמני לא תקון אמר ליה לאו הלכה אתמר אלא מטין אתמר דאתמר ר' יצחק בר אבדימי אמר משום רבינו הלכה ואמרי לה מטין ר' יוחנן אמר מודים ור' חייא בר אבא אמר נראין
וע"פ רש"י:
הלכה - הלכה כמו פלוני, יש מי שחולק
מטין – ליחיד פוסקים כך אבל לא לרבים
נראין – לא נפסק כך להלכה אבל אם מישהו בטעות עשה כך לא מחזירים אותו
יוצא מכאן שאע"פ שהלכה כמו ת"ק ר"י אומר מטין/נראין כר"א, כלומר לכל הציבור אומר להגיד ברכת הבדלה כברכה רביעית ולאדם יחידי אומר משהו אחר (או אם טעה לא החזירו)
כמובן שהשאלה היא למה, הרי אם ההלכה כת"ק למה לאדם שבא באופן פרטי אפסוק אחרת?
(אם היתה כאן חומרה לציבור הייתי מבין, שלהם מחמירים שמא יקרה משהו ולאדם פרטי באופן חד פעמי לא חוששים, אבל במקרה הזה לא שייך קולא וחומרא שבסה"כ מדובר על מיקום ברכת ההבדלה..)
תודה רבה
ומצטער על האריכות...
תשובה
בסד
שלום רב.
קביעת הלכה היא נושא קשה וחשוב ,על כל רב פוסק להבין את הנושא לבוריו.
יסוד הענין לדעתי הוא "[משמעות הרוב"]בהלכה.
התורה אמרה "אחרי רבים להטות".משמע כי ההלכה היא כמו הרוב.
אבל מה מעמדה של ["דעת המיעוט"]???
לשם מה כתבו את דעת המיעוט?
התשובה כדי לפסוק כך במקרים מסוימים!!!
כי [דעת המיעוט לעולם לא נימחקת ].אי אפשר למחוק את עדת האדם.כמו שאין למחוק חלילה את בעל הדעה ,
חכמנו לימדו אןתנו כי דעות לא מתבטלות,להבדיל מחיתיכות בשר שהתערבו אז אנו אומרים כי הולכים לפי רוב חתיכות הבשר .זהו גם אם התערב בשר טרף בכשר.
עיין על כך במהרל בספר באר הגולה
בברכה