אמירת תהלים

בע"ה

שלום לך,

כל הכבוד על שאת מאמצת לעצמך הנהגות טובות ומשתדלת לעמוד בהן. כיף לראות שאת לא מוותרת בקלות אחרי שההתלהבות הראשונית פחתה.

אני אשתף אותך מניסיוני האישי ממש. אחד הדברים שאני מנסה כבר ימים רבים ואפילו שנים, זה לקרוא כמה פרקי תהילים ביומיום (נוסף על התפילה). יש אנשים שזה ב"ה פשוט להם, והמילים מתגלגלות להם בלשון ברינה וצהלה - - ואצלי זה כמעט כמו יציאה לקרב. התחושות הן מוכרות – טקסט ידוע מראש, ולא ברור (בשונה מהתפילה שהיא יחסית מובנת), שמעלה את ההרגשה שקריאת-תהילים לא מקדמת.
זה כבר הכי שובר אותך, כי למה להתאמץ ??

תמונה אחרת.
אלול. ריח של תשובה באויר. רצון עז להתנהל כיאות, לפי האמת. לדרוש תורה, לרדוף ממש אחרי מצוות, ולאסוף זכויות. חשבון נפש. עם אלו דברים אני מגיעה לראש השנה. התבוננות וסקירה של מעשיי ומגמותיי. זכרונות של מקרים בהם נהגתי לא כשורה, בהם שכחתי מי אני ותכליתי.. חרטה עמוקה. איך מנקים את הכתמים האלה? איך הרשיתי לעצמי להתלכלך באלו? הלוואי והם לא היו! לו יעלים הקב"ה את החטאים האלה, ויסלח.
כשהתחושות הללו מקננות בי, ומלוות אותי זה תקופה, גיליתי שאני לא לבד:
חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי: הרבה (הֶרֶב) כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹםנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי: כִּי-פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד: ... לֵב טָהוֹר בְּרָא-לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי: (תהילים נא)
פגשתי את המזמור הזה, וקראתי אותו אחרת לגמרי. פשוט הוציאו לי את המילים מהפה.

נפעמתי, ואז הבנתי.
לאט-לאט, התחלתי לשים לב שיש מזמורים שקל לי יותר להבין, ולהתחבר אליהם. אפשר לראות את זה למשל בשירים מוכרים של פסוקים מתהילים שיכולים לפגוש אותך במקום מאוד עמוק.
יותר מזה, יכול להיות מזמור שלא נבין בו מילה, אבל אחרי שנקרא קצת על המזמור, את פירושיו, וננסה להתחבר לנקודה שהוא מעלה – נהיה כבר יותר קל לומר אותו, אם לא לשיר אפילו..

בקיצור, מאחורי כל מזמור יש עניין שהוא בא להעביר. אולי מצב רוחני, דיבור עם ה´, שבחי ה´, קריאה לקב"ה בעת צרה, הודיה גדולה על חסדיו, אהבת תורה ,קרבת ה´ לחלש, וכדומה.
אלו סיטואציות שאינן זרות לנו. מי לא פגש בחייו תחושת קושי וביקש לצעוק אל ה´, ומי לא התמלא ברגע של שמחה עילאית ברצון להודות לקב"ה על כל הטוב. אנחנו טעמנו את התחושות האלו, ולכן קריאה של הפסוקים הללו לא תהיה לנו מנוכרת כל-כך כשבאמת נבין אותם, ונקשר אותם למה שחווינו בעצמנו. ואם לא, כנראה שיש דברים נוספים שאנו צריכים ללמוד ולעורר בעצמנו, ולשמוע ולהאזין לקריאה הזו.

באופן כללי, זה כבר דורש הרבה יותר מאמץ. אם עד עכשיו קראנו את ה5 פרקים במלמול מהיר וסגרנו ת´ספר, עכשיו זה כבר תובע ממך לקרוא קצת מעבר (לא צריך יותר מדי) , ולהיכנס לזה עם קצת יותר פניות נפשית. אז אולי שווה להוריד לעצמנו כמה פרקים בסטייל אוטוסטראדה ולהרויח פרק או שניים בצורה טובה יותר.

זה לא פיתרון קסם, אבל זו התחלה. מקום שמלמד אותך איך להרחיב את עצמך, ואיך להקשיב למה שמוסרים לנו ממרחק של שנים. וחשוב: מראה לך שאתה יכול.

עוד דבר: הנהגה טובה שנקבל על עצמנו זה דבר מצוין. יתכן גם שיהיה לנו קשה לבצע אותה, ויהיו עליות ומורדות ובע"ה נתמודד. אבל אסור להגיע למצב של למאוס בה. אם בשלב כלשהו את ממש מרגישה שהגיעו מים עד נפש, אולי כדאי לעשות התרת נדרים ולקחת פסק זמן עד שנתגעגע לזה בשנית, ונרגיש מוכנים יותר ובדרגה המתאימה.

בהצלחה רבה!
כאן בשבילך,
אורית.

Orit.kislev@gmail.com