אמירת תהלים בכוונה

שלום רב
אשריך שאת מנסה לכוון, ואת משתדלת גם בתפילה וגם באמירת תהילים לכוון, דעי שכל השתדלות שלך היא דבר חשוב, וגם אם את מרגישה שאת לא מצליחה, דעי שהקב"ה מחשיב את התפילה שלך, ושכל השתדלות שלך היא יקרה בעיני הקב"ה וכך אנו אמונים שהקב"ה מצרף כוונה טובה למעשה, וגם אם האדם לא הצליח במעשה הקב"ה מצרף את הכוונות שלו, שכוונה טובה איננה הולכת לריק אלא היא משפיעה גם כן.
אכן חשוב מאד לומר תהילים ואשריך שאת משתדלת לנצל את ההזדמנויות ואת הזמן שלך לדברים חשובים לעזור לאנשים, לחולים וכד´. הלוואי שהייתי מסוגל לעשות גם כן כמוך, תמשיכי כך גם אם את לא מרגישה שאת עושה את הדבר בצורה הטובה ביותר, בלא מחשבות אחרות, ובלא לשים לב פתאום שה דברים עברו על ידך, דעי שמחשבות אלו הן באות להחליש אותך, וחשוב שלא להחלש אלא להתחזק ולדעת שאת עושה דבר חשוב, מלאכת קודש, וצריך תמיד להתחזק ולהמשיך, למרות שלפעמים מרגישים לא מספיק יצתיבים עם הדברים האלו.
וכעת בקשר לעצם השאלה.
אמרו לנו חז"ל וכך נפסק בשו"ע שטוב מעט בכוונה מלהרבות בלא כוונה, אמנם בודאי שיש סגולה גדולה בלומר את כל ספר תהילים וכד´ אך זה קשור לחלק הסגולי, ואילו לעצם התפילה והבקשה, בודאי שטוב יותר לומר מעט ובכוונה מלומר הרבה ובלא כוונה.
כלל אמרו לנו חז"ל שרחמנא ליבא בעי, שהקב"ה רוצה לא רק את המעשים שלנו אלא בעיקר את הלב שלנו, את זה שבתוך המעשים שלנו יהיה הלב, שהוא יהיה מה שמניע את המעשים, שהוא יתן את הנשמה למעשים שלנו, ולכן כאשר אנו מרגישים שהמעשים שלנו הם בלא לב, בלא כוונה, ממילא חשוב לבחון כיצד לשפר את הדבר, לקדם אותו שיהיה יותר טוב ויותר שלם.
אמנם גם בדבר זה צריך לנקוט בזהירות, שכן לפעמים מגלים שגם כאשר מורידים בכל זאת אין מספיק כוונה, ולבסוף כאשר מורידים ומורידים מגלים שלא נשאר כלום, אלא צריך לבחון היטב האם ההורדה היא תעזור לנו לכוון יותר, או שמא לא כדאי לנגוע ולהשאר בהשפעה הסגולית של האמירה.
אמנם ההדרכה של חז"ל היא ברורה בדבר, וחשוב לחזק כל הזמן את הכוונה, ללמוד על עניין הכוונה, להתחזק בו ולעסוק במעשה, באמירת התהילים כמה שיותר בכוונה.

באמירת התהילים יש גם יתרון על התפילה, שכן בתפילה האדם אשר מגלה שהוא לא מכוון מספיק יש בעיה שהוא יפסיק שכן התפילה היא לפעמים חטיבה אחת, יחידה אחת שאי אפשר לבחור לומר דבר זה או אחר, אי אפשר שהאדם יחליט לומר רק חלק מתפילת העמידה וכאשר הוא לא מרגיש שהוא מתכוון מספיק הוא יוותר על השאר, ואילו תהילים הוא ספר נפלא של תפילות דוד, תפילות נפלאות אשר האדם יכול לבחור מתוכו, לבחור מתי לומר יותר ומתי לומר פחות, ולכן יש בכך יותר בחירה לאדם.
לכן תנסי לבחון היטב, אילו מזמורים יותר קל לך לכוון בהם, אילו מזמורים את מרגישה יותר קשורה אליהם, ותשתדלי להוריד לנסיון את אלו המזמורים שהם פחות משפיעים עליך, בדרך כלל לכל אדם יש מזמורים שיותר "מדברים אליו" ושהוא מרגיש שהוא יותר מכוון בהם, ויש מזמורים שיותר קשה לו להרגיש את השייכות אליהם, וכיצד הם קשורים ומביעים את הצרכים שלו, את הרצונות שלו.
לכן תנסי, ובעדינות, ודעי שכל נסיון הוא טוב, אך הוא נסיון, ולא חייבים לקבוע בכך מסמרות אלא לנסות ולהשתדל.
חוץ מזה, עצה פשוטה שאני בטוח שעלתה בדעתך, היא ללמוד את הפרקים שלא מובנים לך וכך להבין לאט לאט יותר פרקים. אמנם זה דבר שקשה לעשות בנסיעה, אבל אולי כדאי לייחד לכך כמה דקות ביום ובכך לרכוש לעצמך נכס לכל החיים - הבנת פרקי התהילים.
בברכה
יצחק.