אמונת חכמים

שלום וברכה,

יש לחלק את שאלת אמונת חכמים לשני מישורים. הראשון הוא של חכמים אל מול אלוקים, והשני הוא חכמי העבר מול חכמי היום.

א. מלבד שתי הדיברות הראשונות אלוקים לא התגלה לבני האדם באופן ישיר. כך היא דרך הנהגתו של הקב"ה את העולם. וכך הוא כותב בתורתו 'ובאת אל השופט.. ועשית כלל אשר יורוך' (דברים יז). כלומר, סמכות ההנהגה התורנית נתונה בידי חכמים. זאת ועוד, לחכמים יש תפקיד של התאמת עקרונות התורה אל המקרים המשתנים והספציפיים ולכן אנו חייבים את התיווך שלהם. אם ברצונך להעמיק בנושא הציות לחכמים אני ממליץ לעיין בספר 'בין סמכות לאוטונומיה במסורת ישראל' של אבי שגיא וזאב ספראי.

ב. באשר ליחס שלנו לחכמים כיום יש להבין מבפנים את הדינמיקה של עולם ההלכה. ראשית, איננו מתייחסים לכל דברי חז"ל כתורה למשה מסיני, אנו מבחינים בין הלכה למשה מסיני, גזירות, תקנות מנהגים וכדומה. בנוסף, בתוך עולם התורה שבעל פה יש מנגנון פנימי בו חכמי כל דור יכולים ונדרשים לשנות ולהתאים את התושב"ע על המציאות המשתנה. כיום, יש בעיה טכנית בשל העובדה שאין לנו סנהדרין (מוסד חכמי ישראל הגבוה ביותר) שיושבים בבית המקדש ולכן יש דברים מסוימים שאין בסמכות חכמי הדור שלנו לעשות. מכל מקום, בעיקרו של דבר על חכמי הדור שלנו מוטלת האחריות להתאים את התורה למציאות שלנו.

בברכה,
אביאל