שאלה
שלום.
אני בחור בן 18 לומד בישיבה תיכונית.
בעיני חברי ומשפחתי אני נחשב רציני מאד מבחינה דתית.
אבל... בפנים אני מרגיש צבוע.
א. הבעיה הכי גרועה- יצר העריות. יש לנו אינטרנט רימון, אבל אני יודע את הסיסמא שלו... ברגעי נפילה אני יורד לרמה הכי נמוכה, ואם מחפשים, לא קשה למצוא אתרים שרימון החשיבו אותם לא מספיק פרונוגרפיים ו... נופל.
אני חושב שהשורש של הדבר הזה טמון ב-ב.
ב. מבחינה שכלית אני מבין שיש "מציאות רוחנית" ויש את הקב"ה, אבל אני לא מצליח להפנים את זה, וזה נראה לי גורם לנפילות וחפיפה במצוות קטנות.
ג. אין לי בניין אמונה. אם משהו ישאל אותי שאלה באמונה, אני אתחיל לגמגם לו, וגם לעצמי אני מגמגם, והבעיה שלי שאני לא שואל את עצמי שאלות (גם בחיי היומיום ברוב הדברים אין לי בכלל דעה...). ואני רוצה ללמוד כמה ספרים באופן מסודר, אבל אני לא יודע איזה.
תודה רבה רבה.
תשובה
שלום לך.
קודם כל- יישר כח על השאלה.
הדבר מוכיח אומץ רב ורצון להגבר ולהתעלות.
דבר שני- אתה מעיד על עצמך שהשורש של הדברים נובע בעצם מחוסר הפנמה של מציאות הקב"ה בעולם.
זה הזמן להתחיל לברר.
תתחיל בספרי אמונה בסיסיים כמו ספר הכוזרי, תמשיך בספרי מוסר כמו מסילת ישרים, אורחות צדיקים ופלא יועץ, ותעמיק בספרי חסידות שנותנים קצת מעבר כמו ספר מספרי הרב קוק, סיפורי מעשיות של ר' נחמן ותניא של הרבי מילובביץ.
בכל אופן אתה בגיל נפלא כדי לשאול את השאלות שלך מכיון שזה הזמן לקחת פסק זמן ממירוץ החיים החומרי ולהיכנס לישיבה או מכינה כדי להעמיק.
לסיום המלצה קטנה.
יש דברים שבהם אסור להתבייש.
בחור שרואה שהאינטרנט מבחינתו זה מקור הנפילה חייב לגשת להוריו ולבקש מהם להחליף את הסיסמא.
אין צורך לחשוף פרטים.
מספיק להגיד שאתה מעדיף לא לדעת את הסיסמא.
כך תמנע מעצמך הרבה נפילות מיותרות.
בהצלחה!
עמיחי,
צוות ישיבת צפת.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם