שאלה
יש האומרים(קראתי במקום כלשהו) כי על פי היהדות העיקר הינו קיום המצוות, גם אם קיומם, הינו ללא אמונה.
הייתי רוצה לשמוע דעה מלומדת בנושא.
בכבוד רב,
נעם
תשובה
ב"ה
שלומות,
לכאורה, משנה מפורשת במסכת ברכות שוללת את העמדה הזו. שם נאמר: "למה קדמה פרשת שמע לפרשת והיה אם שמע? אלא כדי שאדם יקבל עליו עול מלכות שמיים תחילה ואחר כך עול מצות". מכאן, אנו רואים שיש הדגשה יתירה לאמונה על פני קיום המצוות. זאת בשל העובדה שהכוונה, ההפנמה, ההבנה, החיבור לרעיון המהותי, עומדים בבסיס התפיסה היהודית.
זו הסיבה שהמהר"ל דרש את הפסוק "כי נר מצווה ותורה אור" באופן כזה, שנר הוא אור זמני, ותורה היא אור מוחלט. אשר על כן, המצוות, שלעתיד לבוא בטלות (ויש לעיין במשמעות המדרש הזה)נקראות אור לעומת התורה הנצחית, המביאה לידי ביטוי את עולם האמונה והיא נקראת "אור".
ליפכך, לתשתית האמונית משקל גדול והמצוות מסייעות לנו להוציא אל הפועל את התפיסה הפנימית הנמצאת בעולם האמוני שלנו.
בברכה,
שי