שאלה
שלום כבוד הרב. אני גר במושב בדרום הארץ ובן למשפחה מסורתית שאינה מחמירה באמונתה. עד לפני כמה שנים הייתי חילוני לכל דבר. לאחרונה התחלתי להאמין, וגם במובן העמוק של המילה (ככל יכולתי כמובן). אקדים ואספר כי אני אדם מתבודד (יחסית) בעל אהבה רבה לטבע המדברי המקיף את סביבות היישוב בו אני חי. הייתי פעיל בחברה להגנת הטבע ובחוגי סיירות למיניהם, ואין דבר שגורם לי התעלות נפש (גם לפני שהתחזקתי באמונה), יותר ממראות נוף וטבע מרוחקים ממקומות יישוב.
בתחילה ניסיתי ללכת לבית הכנסת ביישוב, אך שמתי לב כי למרות רצוני הרב משהו מתערער בנכונות התפילה והקרבה לה', שאני משיג. נוכחותם של אנשים רבים לצדי ובסביבותי, דיבורים על ענייני חול מסביבי, ונוכחותי בחדר ממוזג ורחוק מהטבע, גרמו לי להרגיש כאילו אין בדבר ולא כלום.
מאחר ואף אחד במשפחתי לא מצפה ממני ללכת לבית-הכנסת, ידעתי כי לא אפגע באף אחד אם לא אלך לשם יותר. וניסיתי לראשונה לקיים התפילה לבדי, בגבעות ליד היישוב בו אני גר לאחר שהלכתי מספר קילומטרים עד שקיעת השמש ביום שישי. אני מודע למצווה הגדולה להתפלל עם מניין מתפללים, אך הבחנתי בעצמי התעלות נפש אדירה וכוונה חזקה וגדולה התפילה ותחושת הקרבה לה' שעלתה בי עשתה בי פלאים - הירח שעלה והכוכבים מעלי, רוח המדבר החמימה, החול לרגליי, ואפילו בע"ח עוברים מדי פעם, גרמו לי להרגיש בכמה דרגות קרבה, הארכתי בתפילה בכוונה רבה, ושבתי לביתי בשעה מאוחרת. האמונה ממש זרמה בדמי ובעורקיי - כך הרגשתי. עשיתי זאת מספר פעמים מאז, גם באתרי טבע אחרים בצפון, ביערות וחורשים טבעיים, ומיני אתרים שונים, ואני מרגיש כי זוהי דרכי. התייחדות עם התפילה והבקשה וה' בטבע - אל מול השמיים והמאורות. כך אני חש שהתשובה מכל אות ואות חזקה פי כמה וכמה, וכי כל הבריות והטבע במלוא הדר בריאתו מחזיר את הד התפילה והיא עולה מעלה מעלה.
שאלתי היא - האם מותר הדבר מבחינה הלכתית, למרות התעלות הנפש שאני חש? שוחחתי עם חבר שהולך לבית הכנסת והוא אמר לי שכל עוד אני לא נוכח בבית הכנסת ומקיים את התפילה - אין בתפילתי דבר.
האם לא נכון יותר להתייחד עם האמונה ועם ה' באופן בלתי אמצעי (שלא ע"י ש"צ), אל מול הוד בריאתו האדירה? והאם ללכת על פי תחושותיי - כי מאז אני לא רואה את עצמי מקיים תפילתי בבית-הכנסת, ואני עושה זאת רק כשאין ברירה - למשל בימים גשומים או סוערים או מפ
תשובה
שלום רב:
ראשית כל חזק ואמץ בדרכך החדשה.
שנית אם אתה מרגיש שהתבודדות זו היא אכן כ"כ מרוממת אותך כדאי להמשיך איתה אבל אסור שזה יבוא על חשבון מצוות התפילה, כדאי ללמוד את דברי הרמב"ם בהלכות תפילה פרק א'.
מיכאל ברום.