שאלה
מה המקורות לאיסור חוסר צניעות ברשות הרבים? אשמח למספר מקורות וכן מקרים מחז"ל שמהם ניתן ללמוד על הענין
תשובה
שלום.
כדאי למי שרוצה לברר ברור יסודי ומעמיק בנושא כה רציני, לעיין בספר המוקדש רובו ככולו לנושא זה. יצאו לאור כמה וכמה ספרים כאלה.
המקור הראשון, לדעתי, הוא סיפור אדם וחוה בגן עדן, אחרי האכילה מעץ הדעת טוב ורע, והנה כאשר הם שומעים את קול ה' מתהלך בגן לרוח היום הם מתביישים ומתחבאים.
מקור נוסף, העוסק בנושא מן ההיבט של גרימת נזק, משנה (פרק ח' משנה ו') במסכת בבא קמא:
ומעשה באחד שפרע ראש האשה בשוק (הוריד את כיסוי הראש שלה)
באה לפני רבי עקיבא, וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז
(למה חייב אותו לשלם? כי הורדת כיסוי ראש לאשה בשוק גורמת בושה לאשה, בגלל הנורמה הנהוגה, שנשים נשואות מכסות ראשן בפרהסיא)
אמר לו: רבי תן לי זמן (עד שאשלם לה את הנזק)
נתן לו זמן
שמרה (חיכה לה, ארב לה) עומדת על פתח חצרה ושבר את הכד בפניה ובו כאיסר שמן
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה
העמיד עליה עדים, ובא לפני רבי עקיבא
אמר לר' עקיבא: לזו (שבשביל כמה טיפות שמן מוכנה לגלות ראשה בפרהסיא) אני נותן ד' מאות זוז?
אמר לו ר' עקיבא: לא אמרת כלום. החובל בעצמו, אף על פי שאינו רשאי- פטור. אחרים שחבלו בו- חייבים. והקוצץ נטיעותיו, אף על פי שאינו רשאי- פטור. אחרים (שקצצו את נטיעותיו)- חייבין.