שאלה
שלום לרב.
בתור עובדת ה', יש לי קושי שלא קל לי להתגבר עליו.
כשמנסים לעבוד על מידה, כשרוצים לעשות מצווה, תמיד יש ייסורי מצפון שאני לא עושה את זה בצורה מספיק טובה, שאני אולי עושה את זה בצורה מעוותת בכלל. שאני חושבת שהכוונה שלי היא מדהימה, ואין, אני פשוט "צדיקה" ואז קוראים איזה דבר תורה או איזה רעיון שישר מוריד אותי מהעץ שטיפסתי עליו ואני בעצם מבינה שאני רק בתחתית. אני צריכים להיות הרבה יותר מכווני מטרה, ואני לא שם.
למשל,לפעמים אני מרגישה שהצלחתי לעבוד על מידת הגאווה, ואני אפילו די ענווה... ואז אני קוראת במסילת ישרים או אולי באורחות צדיקים והופ, אני מבינה שאני לא בכיוון בכלל, לא מתקרבת אפילו להיות ענווה אמיתית. הכל אצלי הוא רק משחק, מן מסכה כזאת, משהו לא אמיתי לגמרי.
קשה לי להגדיר אפילו מה אני מרגישה. מן הרגשה שכל מה שאני עושה, לא מספיק טוב, לא מספיק מכוון לאמת, שתמיד אני אמצא איזה מדרש שמראה לי שאני כ"כ רחוקה מהדרך הצלולה, הזכה, וכמה אני מנסה ומשתדלת, תמיד יש לי את התחושה הרעה שזה לא מספיק. שהייתי יכולה לעשות את זה בצורה נכונה יותר, מדוייקת יותר, ואני לא מצליחה.
נתתי צדקה, והרגשתי באמת טוב עם עצמי. זה היה סכום די רציני. ואז שוב, קראתי שנתינת צדקה צריכה להיות לא מצד הרחמים שבי אלא מצד זה שזאת מצווה חשובה, אני לא צריכה לעשות את זה מתוך רחמים. ואז שוב, הבנתי שלא קיימתי לגמרי נכון את המצווה.
זה קורה לי המון. נפילות מטרידות כאלה, שאני לא עושה דברים על הצד המספיק טוב שלהם, לא מבינה את המהות האמיתית של כל מצווה ומידה. רק מגרדת איפה שהוא. וזה מתסכל. מה עושים? באמת אשמח לתשובה.
תשובה
בסד
שלום רב
על הפסוק "ואנשי קודש תהיו לי ".אומר הרבי מקוצק "מלאכים השם לא צריך ..הוא צריך אותנו להיות [אנשים ולא מלאכים ]כי מלאכים יש לו מספיק.",
כן כן אנו לא מלאכים ואין צורך לשאוף בשלב זה ל[מושלם].אין אדם מושלם ואין מידה שאפשר להגיע בה למקסימום לכן.תסתפקי במה שהצלחת להשיג בשלב זה
ובהמשך השנים תגעי ליותר ויותר אבל אם כבר עתה תשברי בגלל שלא הגעת למקסימום אז אף פעם לא תגעי..ולכן תשמחי במה שיש והשם יתן לך כוחות להתקדם עוד וןעוד.
יש ערך גם לשלב הריאשון בסולם..
לכן אמרו כחמים "מתוך שלא לשמה בא לשמה."
בברכה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם