שאל את הרב

אמונה

חדשות כיפה רבני ישיבת הר ברכה 09/11/10 21:51 ב בכסלו התשעא

שאלה

שלום,

לא מזמן נשאלתי שאלה שלא הצלחתי לענות עליה ומאז היא מטרידה אותי מאוד...

מישהי דתיה מהיישוב שלי שמדריכה בבני עקיבא ולומדת באולפנית השתתפה בהופעה, והיא אמרה לי שהכשהיא היתה שם עם כל החילונים המשוחחרים היא פתאום חשבה לעצמה שזה בעצם מאוד כיף להיות משוחרר!ברור שצריך שיהיו ערכים ושיהי מוסר אבל למה להתנזר המחיים שאלו?למה לא להנות?!אני מאמין בה' ואני מאמין שצריך לקיים מצוות אבל אין בי אמונה מספיק חזקה שתכבול אותי ושתעצור אותי מללכת ולהשתתף בדברים האלה.

ברור שיש גבולות אבל יש גם חילונים שיש להם גבולות!מה נגיד עליהם?!אני לא שואל המחינב הלכתית כי מהבחינה הזאת ברור שאני חוטא כל יום המון פעמים אפילו בדעת...אני מדבר על האמונה הכללית ועל היהדות!!אני כבר בגיל שאני חייב לבחור ושיהו לי תשובות לכל השאלות האלה שיש!תמיד אפשר להביא ציטוטים מכאן ומכאן אבל אני מחפש תשובה אמיתית שאני יאמין בה למשך כל החיים שלי!

אשמח לתשובה...בתודה, נוה

תשובה

שלום
[בטווח הארוך הדתיים נהנים מהחיים יותר מאשר החילונים בגלל שההנאה מבוקרת וגם מחוברת לממד הרוחני.]
למשל הגיל הממוצע של הנישואים אצל החילונים הוא מאוחר מפני שבטווח הקצר גידול ילדים נראה כמעמסה ולכן מבזבזים את השנים הראשונות שבהם הגוף רענן במרדף אחרי הנאות ואהבות חולפות בזמן שיכלו לממש את הרעננות בקשר אמיתי ומתוך תכנון לטווח ארוך ונחת שכן חתונה בגיל צעיר מאפשרת לפרוס את הלידות על פני שנים מרובות ומתוך בריאות. אנשים רבים מושפעים מהתרבות המערבית ונישאים בגיל מאוחר ומקימים משפחה קטנה וכשמגיעים לגיל הזקנה חשים צביטה בלב כי מגלים שהיו יכולים להתאמץ ולגדל עוד שניים שלשה ילדים. גם הזקנה עצמה יכולה להיות מכובדת כשהאדם רואה את פרות עמלו ונהנה מהתרחבות המשפחה ומהנכדים והנינים ["הזורעים בדמעה - ברינה יקצורו"] ומנגד היא יכולה להיות מנוולת אצל מי שהעביר את שנותיו בהנאות חולפות והקים משפחה וילדים בגיל מבוגר - ומן הסתם גם הם יקימו משפחה בגיל מבוגר כך שהנכדים לא נראים באופק חייו ובמקום לשמוח הזקנה הופכת לדבר מאיים והאדם עצוב בתהליך ההתבגרות של ילדיו וכך אנחנו מקבלים שירים כמו "ילדה שלנו קטנה התגעגענו נורא - חכי עד שתגדלי". או שירים ישנים יותר כמו עוף גוזל - נותרנו לבדנו בקן - והאמת היא שלא תמיד ביחד כיף להזדקן....

וכך גם בעניין ה"שחרור, - שלא לומר ההפקרות המינית - לעומת הצניעות כפי שכתב הרב אליעזר מלמד שליט"א בספרו פניני הלכה "האהבה אינה דבר חיצוני שניתן מיד לממש אותו, אלא ישנם רבדים של אהבה, וככל שהאדם מפותח יותר מבחינה נפשית ורוחנית, כך הוא יכול להגיע לעומקים פנימיים יותר של אהבה. האהבה של מי שאינו קשור לכללי הצניעות היא בדרך כלל אהבה קצרה שרק היופי הפרוץ והתאווה החיצונית מחזיקים אותה, וממילא היא אינה מסוגלת להחזיק מעמד לאורך שנים. מאחר שהיא מבוססת על יופי וסגנון חיצוני, מיד כשמגיעים לאיזה שיא מתחילה השקיעה של האהבה. צא וראה כמה פעמים מחליפים שחקנים פרוצים את בנות זוגם.אבל מי שמדריך את חייו על פי כללי הצניעות ההלכתיים,מודרך להתייחס לצדדים הגופניים ביראה וחרדת קודש, משום שהם מבטאים רבדים עמוקים לאין סוף, שהיופי החיצוני הוא אחד מכלי הביטוי שלהם, ומאחר שהיופי החיצוני מבטא דברים עמוקים מיני-ים, לכן אין לחושפו בפני כולם, ולכן אישה נשואה צריכה לכסות את ראשה. הנישואים הם לא סוף האהבה אלא רק ראשיתה, ולכן דווקא אישה נשואה צריכה להקפיד ביתר שאת על צניעותה, כדי לשמר את יופיה למען העמקת הקשר בינה לבין בעלה, וכדי לכוון את עצמם לגילוי הרבדים העמוקים יותר של האהבה."

והרוצה לחלוק יחלוק ומכל מקום אם לעוברי רצונו של מקום יש הנאה מסוימת ק"ו שיעשה כן לעושי רצונו כמבואר במדרש (בראשית רבה סה, כב) על יוסי בן יועזר אשר היה יוצא ליהרג, ופגע בו יוקים איש צרורות שהיה מפורסם ברשעות, והיה רוכב על סוס המלך. אמר לו יוקים, "חזי סוסיא דארכבך מרך, וסוסיא דארכבן מרן."
תרגום:ראה את הסוס שהרכיב אותך אדונך וראה את הסוס שהרכיב אותי אדוני - (דהיינו - הפשע משתלם)
השיב אותו החכם, אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה. השיב לו יוקים, וכי יש עושה רצונו יותר ממך ? א"ל אם לעושי רצונו כך, ק"ו לעוברי רצונו.
וטוב יהיה אם תלמדו בספר משלי שביאר עניינים אלו

בברכה אייל משה

כתבות נוספות