שאלה
לכבוד הרב שלום
אני ילדה דתיה בת 16, ואני ב"ה מאמינה בקב"ה.לפני כמה ימים שמעתי שיחה שאם יש שאלות באמונה צריך לבדוק ולברר מה התשובות כדי שלא יהיו ספקות. אבל לדוגמא אני לא יודעת הכל על למה עושים מצוות ואני לא יודעת תשובות לשאלות באמונה על בחירה חופשית והוכחת הקב"ה בעולם וכו' וזה גם לא מפריע לי שאני לא יודעת דברים אלו.. אמרו לי שיש לי אמונה תמימה.. כן אני תמימה.. ואני מאמינה בקב"ה בלי כל ספק אפילו אם אני לא יודעת את כל התשובות... וגם לא מתעוררות אצלי שאלות באמונה כי פשוט לא אכפת לי למה.. אני מאמינה באמת מכל הלב וזהו. אני ממש לא צריכה שיוכיחו לי את זה.
האם זה בסדר? או שאני צריכה לבדוק ולברר... כי אז אולי זה יוביל גם לאי אמונה ח"ו(אפילו שלא נראה לי)...
האם אני צריכה לעבוד על האמונה שלי מאמונה תמימה לאמונה שלמה?
תודה רבה =] יום נעים!!!
תשובה
שלום
אם התמימות של אמונתך אינה כוללת אמונה ילדותית שתופסת את הקב"ה במושגים מגשימים, את יכולה להיות מאושרת באמונה זו, משום שעיקר האמונה אינה תלויה בהוכחות ותשובות למיניהם, אלא בברירות וודאות אינטאיטיבית, שאת טוענת שיש בך. מצד שני שאלות כמו הטעם לקיום המצוות יכולות להשפיע על קיום המצוות שלך, ולכן כדאי לברר אותן לעצמך. כמו כן אם מתעוררות בך שאלות, אל לך לדחותם בטענה שאמונה תמימה עדיפה, וכן שיש סכנה של כפירה בעקבות הבירורים, משום שדוקא ההתעלמות מהשאלות היא המסוכנת, ולכן עליך לברר אותן לעצמך.
בהצלחה
נכתב ע"י הרב ברוך קהת