אמונה ומצוות ולשאול כמה רבנים

שלום רב,

1. מי שאמר והיה העולם בחר בעם ישראל ונתן להם מצוות (וגם לשאר בני האדם). בדיוק כמו בעל הבית שמצווה לאורחיו כיצד להתנהג אם רוצים להשאר בביתו. (ויש להם בחירה חופשית לצאת).

2. שאלות להבין במסגרת שלנו (מאחרי הבריאה ועד הסוף שאנו רואים) - זה בסדר לשאול ובלבד שזה לא תנאי לקיום מצוותיו אלא הוספה. כמו שטעם נותן חשק לאוכל אבל הטעם שבאוכל אינו מזין את הגוף כך המצוות מזינות את הנשמה והטעם של המצווה לפעמים עושה "חשק" לקיים אותה ולפעמים אינו מוסיף.

3. יש לחלק את השאלות לשני סוגים:
א. לימוד תורה צריך לשבת וללמוד מסודר ולא משאלות גבוליות וכד´. אחרי שלומדים את הסוגיות מהתורה דרך דברי חכמים אפשר לקבל תמונה כוללת כדברי מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל שתורת ה´ תמימה משיבת נפש רק כאשר היא תמימה (=בשלמותה, בראיה כללית) היא משיבת נפש.
ב. שאלה הלכה למעשה - אז משנים פרטי הפרטים הקב"ה עוזר לפוסק לתת תשובה נכונה לאותו מקרה מפורט. אין ללמוד ממקרה אחד לשני כי ברוב המקרים יש פרטים שונים.
בסוג הראשון מותר לשאול כמה רבנים שאתה רוצה עד שתמצא את מה שמניח דעתך, זו הדרך ללמוד תורה.
בסוג השני - אין לשאול את השאלה כמה רבנים - זה לא לימוד אלא תשובה הלכה למעשה. שם הכללים אחרים
1) הרב שאמר על חפץ מסויים שהוא אסור הפך אותו לאסור באותו רגע ובלי שהוא ישנה דעתו החפץ עצמו אסור.
2) העזרה מהקב"ה היא לתת תשובה הלכה למעשה, אי אפשר לשחק בענין זה.
3) הרבה פעמים לתשובה נימוקים רבים שלא את כולם נאמר
4) לפעמים התמונה שלפני הפוסק אינה ניזונת רק מהשאלה עצמה אלא מדברים נוספים, אלא מהרבה פוסקים שהרב ברוחב ראייתו ראה.
5) עדיף לחזור תמיד לאותו פוסק כי יתכן שתהיה סתירה בין התשובות השונות (דוגמא: יהודי, לא עלינו מעשן, הוא אינו יכול לומר ביו"ט שזה אוכל נפש ולכן מותר ואח"כ ישאל רב אחר לגבי עישון בצום גדליה והרב יתיר לו כי זה לא אוכל נפש)

לסיכום
שאלות בלימוד אפשר לשאול (גם שם בגבול הסביר ולזכור שכל שאלה מטרידה רב מתנדב שבמקום לסייע לציבור במקום אחר מקדיש לך את זמנו)
שאלה הלכה למעשה אין לשאול שני רבנים

בברכת חג שמח דוד לוי