שאלה
ראשית כל אקדים ואומר שהשאלה הזאת נשלחה כבר לצוות משיבים מכיוון שהיא שאלה באמונה וכל חיזוק שרב כלשהו יתן לי יעזור לי וכל השקפה ופינת אור שרב כלשהו יראה לי יוכל לעזור לי הרשתי לעצמי בניגוד למה שכתבתם לשלוח את זה לכמה רבנים ולכן אני מיידע אתכם כדי שתחליטו ותשפטו בעצמכם האם מותר לכם לענות או לא...
אז אני לא יודע מאיפה להתחיל, אני נער בן 17 לומד בישיבה תיכונית.
השאלות שלי באמונה וביהדות מלוות אותי כבר שנים, אף פעם לא ניסחתי את זה בצורה מסודרת על מחשב תמיד היו עליות וירידות באמונה אבל תמיד הייתה באה הירידה אף פעם לא הרגשתי שלם עם מה שאני מאמין בו ותמיד איכשהו הצלחתי לדחות את עצמי מעליה רוחנית ולא בגלל שלא רציתי, אוהו כמה שרציתי, אבל התורה עצמה דחתה אותי כל פעם מעליה. החיזוקים שקיבלתי ההתעוררות בנפש שלי שמתעוררת מידי פעם ליהדות ולכמיהה מסוימת היא רק ה'פוש' הראשון. אחר כך אני נשאר לבד. הכמיהה נעלמת ואז אני צריך ללמוד גמרא וללמוד מסילת ישרים ואת היהדות עצמה ת'אכלס דוגרי.
הבעיות שלי הם לא קושי מסוים בהתקדמות רוחנית אולי להיפך. כאשר אני רוצה אני כן מתקדם החלפתי את הפלאפון שלי לטלפונטו (פלאפון שאמור להיות כשר אבל לא באמת) אני כן משתדל להתקדם בצעדים של המסילת ישרים לפחות את הפרק הראשון פרק הזהירות אני משתדל לעבוד לפיו. אני הצטרפתי לדף יומי בגמרא ואני במידה מסוימת כן אוהב ללמוד גמרא מעצם הפלפול והויכוחים המעניינים גם יוצא שאני נהנה מהמוסר ומהמסרים הכל כך פקחיים שחז"ל מלמדים אותנו.
לעומת זאת כל פעם שאני מקבל סוף-סוף חשק לפתוח את הגמרא ולהתחיל ללמוד משהו בד"כ זה נעצר אחרי למידה של זמן מה, כאשר הערכים האנושיים והמודרניים של ימינו מתנגשים לי עם מה שאני קורא בגמרא. בכל פעם שאני מנסה להתקדם וללמוד גמרא אני מרגיש שאני מוותר עוד פעם ועוד פעם על משהו מעצמי על משהו מתוכי, ואני אפילו לא בטוח שהדבר הזה אמיתי שכדאי לוותר עליו מעצמי, אני מרגיש שאני מאבד צלם אנוש או שאני עובר סוג של שטיפת מוח, שבמקום אחר אם הייתי נולד בתור אדם אחר הייתי דוחה את הדברים מעלי בזלזול (אני לא מדבר על כל הדברים בתורה אני כן רואה בתורה המון המון דברים מיוחדים שהזכרתם לפני אלפי שנים היא בגדר תעלומה בעיני) או שהייתי אומר שהדברים הללו 'מכוערים'. זה רק צד אחד של המטבע ממגוון הבעיות שיש לי זה מתבטא בלמידה של פרשת שב
תשובה
שלום וברכה
הנושא שאתה דן בו הוא שאלות חיים. לא שאלות המתאימות לסוג התשובות באתר אינטרנט המיועד לתשובות קצרות יחסית.
השאלה העיקרית היא האם אתה מוכן לצאת למסע ארוך, מורכב ומסובך, ולהקדיש עכשיו חלק ניכר מזמנך לחיות את השאלות האלה. שאלות אינן מפחידות. הן מהוות הזדמנות גדולה וענקית לפתיחות חדשות. מה שמפחיד הוא העלאת השאלות בלי הנכונות לצאת למסע הגדול שבעקבותיהן. לצאת למסע הוא הנכונות להפריד בין השאלות השונות, ללמוד ולקרוא על כל אחת מהן בנפרד, לחבר אותן מחדש ביחד, לבחון היכן נמצאים בנקודת זמן מסוימת, להטמיע את העובדה שלא לכל השאלות תימצאנה תשובות מיישבות אולם התמונה בכללה תהיה אחרת, ועוד ועוד.
אם אתה מוכן לצאת למסע הזה, אני מוכן להדריך אותך מעט בו, בעיקר על ידי הפנייה למקומות אחרים שדנו בשאלות אלו והציעו פתחים לשערי התשובה (לא תשובות חתוכות), ועוד ועוד.
אם תרצה - אנא שוב, ונראה.
כל טוב