אמונה בסימנים בקשר לאסון בכרמל

שלום איתי,

סליחה על האיחור הגדול במשלוח התשובה. הייתי עמוס מאוד בעבודה בשבועות האחרונים.
שאלת שאלה חשובה שהרבה שאלו בעקבות האסון בכרמל.
א. מצד אחד, באמת היה נראה שהופיעו "סימנים" במלבושים שונים מסביב לאירוע הטראגי - אחד מהם ציינת. גם העובדה שהשריפה נגרמה בין היתר מהחום והיובש המיוחדים ששררו בארץ במשך כמה חדשים ורוחות מזרחיות החזקות שנשבו באותם ימי הבעירה הגדולה - ושמיד לאחר השריפה התחילו לרדת גשמים כולל סערה שלא ראינו שנים רבות - כל אלו ו"סימנים" אחרים מעוררים אותנו לחוש את השגחת ה' בעולמנו.
כולנו ראינו איך גם בימין אורד וגם בקיבוץ בית אורן דווקא המקומות המיועדים לקדושה נשרדו בתוך הבעירה שכילתה כל מה שהיה מסביב.
ב. מצד שני, גדולי החכמים, כולל הרמב"ם, הזהירו אותנו מלבסס את האמונה על "אותות ומופתים". גם אם אנו מאמינים בהם ו"רואים" אותם, שורש האמונה חייב להיות בהעמקה בתורה ובחיים, במיוחד בחיים המיוחדים של עם ישראל.
ועוד - כמו שכתבת בקביעת "סימנים" יש סכנה. אפשר להפוך את השימוש בהם לבסס גם דברים הבאים מעולמות רוחניים מחוץ ליהדות, ואף ממקומות קשים של עבודה זרה - גם היום.
על כן החשוב בעיניי, כמו שרמזת, היא ההבחנה - מיהו "בעל הסימן". סימנים הכתובים בספר "הזוהר" יונקים משורש הקדושה והטהרה. כך יש להתבונן ב"סימנים" שאנו שומעים מאנשים שעיקר עבודתם בחיים היא הקדושה והטהרה, אנשי תורה העוסקים בחכמה הפנימית בלימודה, אנשי מידות מזוככות ואהבת הבריות.
"סימנים" גם כאשר הם נראים על פניהם כמעוררים פליאה ואף מעמיקים את האמונה, אך שבאים מאנשים שאין להם את התכונות הללו, יש להתרחק מהם כמאש.
בברכה, דוב ברקויץ