אמונה בה' לאחר ההתנתקות

בע"ה
הקב"ה אינו כפוף לא אלי ולא אליך. זה שאנחנו רצינו שלא יהיה גרוש זה לא מחייב אותו, ואם הקב"ה החליט לאפשר את הגירוש הנורא הזה של יהודים את יהודים מאדמתו של הקב"ה,הוא בודאי יודע היטב איך זה משתלב בתוכניות ארוכות הטווח של גאולת ישראל וקיום הבטחת ירושת הארץ לעם ישראל,מנחל מצרים ועד נהר הפרת.
אנחנו מאמינים בו ,ויודעים שאבותינו לא נכנסו מיד לארץ אלא אחרי 40 שנה, ולמרות שהיה חורבן ראשון ואפילו שני, אז מה עכשיו פתאום נהיינו קיצרי רוח?
ההבדל הוא רק שאז הקב"ה גילה לנו על מה ולמה היו העיכובים, ואילו עכשיו אין לנו נבואה ולא מי שיאמר דברים בשם ד', אבל לא נורא, חכמה הקב"ה כן נתן לנו ודי לחשוב מעט ולהבין שיש לנו עוד הרבה מה לעשות בתוך עמינו כדי שנהיה ראויים באמת להחזיק בנחלת ד'.
גם בחורבן הבית ידענו שהקב"ה עשה איתנו חסד בכך ששפך חמתו על עצים ואבנים, והנה בשנים האלה ראינו כמה פעמים ניצלו חיי אדם בגוש קטיף ,ואם בשביל להציל חיי אדם היה צריך להרוס בתים זה בודאי חשבון נכון בעיני ד'.
אמנם זה לא מוריד כלום מאחריות שלנו כבני אדם לעשות הכל כדי לקיים את רצון ד' ומצוותו ליישב את הארץ, ולכן מבחינתינו זהו מעשה אסור ופסול, שאסור לתת לו יד או סיוע,אבל זה בודאי לא מפחית מאמונתינו בקב"ה.
בברכה,אליעזר