אמונה אחרי הפלה - דיון בכיפה

שלום וברכה

בדרך כלל, אני נמנע מלהשתתף בדיונים בפורומים השונים, בשל העובדה שזהו דיון חופשי, בין חברי הפורום, ואין מקום לאנרגיה של רב המתפרצת לדיון עצמו.
כשאני מתבקש – אני עושה זאת, אולם כאחד השותפים, המציע את מה שהוא חושב.
מה למדתי מניסיוני ?
א. אי אפשר לדעת מה נכון לומר לאישה או לזוג זה או אחר בעקבות הפלה. אנחנו בני אדם שונים, ומה שמחזק את האחד מחליש את השני. צריך להיזהר מאמירות חותכות.
ב. מתקרבים למי שעברו הפלה בזהירות. אט אט. על קצות אצבעות. מבקשים רשות לומר משהו שחושבים. אומרים את זה בלשון אולי ולא בלשון וודאי. מבקשים רשות להמשיך. מתבוננים האם הדברים טובים לשומעת או לא. כך מתנהלים בזהירות.
ג. יש כאלה שאמירות מיסטיות חשובות להן. יש כאלה שלא. אני לא אוהב אותן אבל למה צריך לומר רק דברים שאני אוהב.
ד. אל תראי בהבעת כאב מול ריבונו של עולם – דברי כפירה. הכאב הזה הובע בתנ"ך על ידי גדולי ישראל. יש בו אמת גדולה, ועצם העובדה שאת הכאב מביעים מול ריבונו של עולם עשויה להיות מעשה האמונה היותר גדול.

כל טוב, ומקווה שקצת עזרתי