שאלה
שלום וברכה!
אמא שלי היא אדם טוב מאוד עם הרבה כוונות טובות, אבל היא צועקת המון!
איך אני יכולה להעיר לה על זה בלי שהיא תצעק עליי?
מלבד זאת היא שואלת אותי הרבה שאלות שגורמות לי להרגיש חנוקה, אני כבר בת 17, והיא מעיקה בשאלות כאילו שאני ילדה בת שש. גדלתי, שתתן לי עצמאות, היא לא מבינה שלא בהכל אני רוצה לשתף אותה?! זה קצת אנטיתיזה של השיר של לאה גולדבר "לדמותה של אמא"...
היא מאוד רגישה ובאה עם כוונות טובות, אבל לפעמים זה ממש חונק...
מה אני יכולה לעשות? אני לא רוצה להפגין את זה החוצה כי היא תיפגע, אבל אני מרגישה דחייה מבפנים...
מה ביכולתי לעשות בשביל לא לפגום במידת כיבוד האם שלי? וביחסים שלי איתה?
אני חוזרת ומדגישה היא אדם טוב, עם הרבה רצון להתקדם, והרבה רצון טוב לזולת ובכלל..
תודה רבה רבה מראש!
כל-הכבוד על התשובות!
א.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
לא בכדי אמרו חז"ל שמצוות " כיבוד הורים" היא קשה מאוד , לא תמיד ההורים מבינים אותנו ולא תמיד אנו מבינים את כוונתם , אף על פי כן חז"ל הקשינו לכבדם .
זה לא אומר שאסור להעיר להם אלא בדרך ארץ וכבוד .
כגון : לספר סיפור על מישהו אחר וכך יבינו ההורים את כוונתי או לשאול מה היית אומרת לחברתי שהיה לה כך וכך...ואמא שלה אמרה כך וכך ..והיא אומרת כך וכך ..
בהצלחה