שאלה
שלום וברכה
רציתי לשאול את עצתכם לגבי אמא שלי
אימי ישנה איתי באותו החדר כבר שנתיים בטענה ש-אינה יכולה לשמוע את הרעשים של אבי (נחירות וכולה) .
זה כבר עבר את גבול הטעם הטוב. בהתחלה הייתי מחזיקה את עצמי עד שיום אחד ממש "התפוצצתי" ולא יכלתי יותר ואפשר להגיד שאמרתי לה מספיק,אי אפשר ככה. אני רוצה את הפרטיות שלי,את החדר שלי לעצמי.אני לא יכולה לסבול שאת ישנה לידי יותר. זה עבד ליום אחד.לפני כשבוע היה לי שוב את ההתפרצות הזאת.
אני מניחה שקל להבין שלא נח שהורה ישן בחדר של הילדה. זה מרגיש כאילו אין לי אוויר לנשום.אני לא יודעת מה לעשות.
אשמח לחוות דעת.
בתודה.
תשובה
שלום וברכה
בדיוק כפי שכתבת – זו עצה.
א. אין זה נורמאלי שאמא תישן עם בת בחדרה. לבת מגיעה הפרטיות שלה, וכמובן גם לאמא הנוחות שלה לישון, אולם אי אפשר לפתור בעיה אחת על ידי יצירה בעיה אחרת.
ב. לא טוב להתפוצץ. להפך, עם בעיות נכון להתמודד הרבה לפני ההתפוצצות. הזמיני את אמך לבית קפה, שבו ודברו על הנושא, ספרי לה עד כמה זה כואב לך ועד כמה זה בלתי אפשרי עוד, נסו ביחד למצוא פיתרון (חלוקת מרחב אחר בבית לשניים; טיפול בנחירות וכדו'), ומשעה שתהיו שתיכן באותו צד של המתרס, ולא יריבות ואויבות – סביר להניח שתמצאו פיתרון מניח את הדעת, גם אם הוא לא מושלם.
כל טוב והרבה שמחה ושלום