אמא דואגת

שלום וברכה

אני מבין היטב את הדאגה.
הדבר העיקרי שאנחנו כהורים יכולים לעשות הוא ליצור את המרחב שיביא אותו לבחור להקים בית בישראל עם מי שהכי מתאימה לו.
יצירת מרווח נעשית באיזון עדין בין לא ללחוץ ובין לעודד, בין זהירות מנדנוד ובין שיחות גלויות ופתוחות על כל העניין, בין אי-התערבות ובין פניה (אולי) למערכת שידוכים שעושה דברים ללא ידיעת המיועד, וכדו'.

אנחנו לא מסוגלים לקבל את ההכרעות במקומם, ובוודאי שאין אנו יודעים את הסיבות להגעה לגיל מבוגר ולאי הקמת בית עדיין. רק לתת בהם אמון, מרחב, חרות, ועידוד, ולקבל אותם בדרכם, תוך ניסיון כאמור לחפש את הדרך המועטה בה אנו יכולים לסייע בלי להטריד.


וכמובן - להתפלל.

כל טוב ושמחינו בשמחות