שאלה
היי...
אני נמצא בבעיה מעט סבוכה...
אני בתהליכים של התחזקות ברוך השם.
אני בא מבית מסורתי מאוד - לא מדליקים בבית אש בשבת, אבא לא נוסע, אמא משתמשת בפלטת שבת, הולכים לבית הכנסת מדי פעם, דואגים לחגוג כל חג בקרבה להדרכת ההלכה...
כעת, אני בתהליכי התשובה שלי נמצא בבעיה.
אמי מפחדת מאוד מהתשובה שלי ולעיתים ממש אפילו כועסת עליי על כך...
היא מאמינה בשם וגם מעירה לי שאני מתפלל יותר מדי.
בספירת העומר רציתי להשתדל לא להתגלח או לפחות להתגלח כמה שפחות והעובדה שראיתי שזה מצער את אמי התגלחתי כל פעם שהיא ביקשה...
היה לי הרבה יותר קל אם הייתי מגיע ממשפחה אתאיסטית שכן כך לא הייתי צריך להרגיש כאילו אני "משדרג" את המנהגים בבית וחס ושלום גורם להוריי הרגשה שאני חושב שמה שהם עושים לא מספיק כי אני באמת חושב שאמי היא אשת חיל ואשה ברוכה ונותנת צדקה ויראת שם ומצד שני... אני בבעיה הסבוכה הזו.
האם יש לכבודו עצה עבורי? איך אני מתקרב לשם ולאמי גם יחד?
תשובה
שלום וברכה
ראשית, ברוך הבא, וטוב שאנו נמצאים בתהליך של התחזקות.
במצב בו אתה נמצא, שהבית מסורתי והגישה הבסיסית היא שנאמנים למסורת, באמת צריך ללכת על קצות האצבעות, כל עוד אתה חי בבית. צריך לעשות זאת גם כדי לא להיקרע מהבית, גם כדי שלא להיכנס למערכת עימותים מתמדת, גם כדי שלא לקרוע את הבית וכדו'.
מה זו הליכה על קצות אצבעות ?
בראש ובראשונה, שאמך תראה כי תהליך ההתחזקות הופך אותך לבן טוב יותר, שמח יותר, מכבד יותר וכדו'. כאשר זה הרקע הקיים הרי שהדברים נעימים יותר. לאחר מכן להתחזק קודם באותם דברים שלא עומדים בסתירה עם הבית, והם גם מהחשובים ביותר, כגון שמירת הלשון, צניעות וכדו'. וכך נכנסים למהלך גדול, ובעזרת ד', כשתקים את ביתך שלך תוכל לחיות בצורה המלאה בה אתה מאמין.
מי שהולך על קצות אצבעות מצליח גם להתקדם מאוד מאוד ולהתחזק, וגם לא לפגוע ולא להרוס.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם