שאלה
שלום רב!
השאלה שעומדת להישאל אינה שאלה של יום אחד, אלא כדור שלג מתגלגל של שנות התבגרותי ואולי תוצאה של העובדה שלא שאלתי את השאלות, לא מרדתי, אלא השתדלתי להיות ה"ילד הממושמע של הכיתה".
כיום אני תלמיד שיעור ד' בישיבת הסדר, אני מדריך ועוסק בחינוך בלתי פורמאלי במגזר הדתי, את כל התשובות ה"סימנריוניות" אני כבר יודע בעל פה.
ראיתי כאן תשובה של הרב לאדם שחושב כמו חילוני וחי כמו דתי, לראשונה חשתי התרגשות גדולה וסוף סוף תחושת כנות, אנושיות ואמונה שמתחילה מהאדם עצמו.
ובכן, מערכת היחסים בינינו לאלוקים היא מאוד מאוד פשוטה אכזרית ומתסכלת, הדברים הטובים בחיי האדם הוא מייחס לטובת ה' הגדולה והמבורכת שנטה עלינו את חסדו הכביר, ואילו כאשר ניתכים עליו צרות או כאשר בקשתו אינה מתמלאת אז האשמה היא בו, באדם, כנראה שאינך ראוי, או כנראה שלא התאמצת מספיק.
אני חושב גם כן שכאשר מתבוננים בציבור הדתי לאומי, רוב האנשים המשכילים ה"בנויים לתלפיות" אינם בקו ישר כל כך עם חיי האמונה האבסלוטיים הללו, משום שיש בהם איזושהי כניעה והלקאה עצמית מתמדת, איזשהו סוג של קשר שהאדם הוא הכל, הוא המבקש הוא המדמיין מה אלוקים עונה, ובמקרה של תשובה שלילית הוא גם צריך להסביר לעצמו שה' הוא הצודק והישר!!!.
ולסיום שאלה נוספת- למה אלוקים הוא "הטוב והישר" - הוא אכן בורא העולם ונתן לנו תורה, אך מי אמר שזה קשור למושג יושר או טוב???
האם בגלל שחלק מהמצוות יש בהם חלק המזוהה עם היושר שקיים בנו??? או שזו עוד התרפסות וביטול המחשבה??
עזות השאלה נושאת בקירבה שנים של נסיון למצוא תשובת אמת.
בתודה מראש
תשובה
בס"ד
השאלות שלך הן נכונות כשהן תיאורטיות\סימנריוניות אבל אם תנסה לחשוב על אלוקים כמו על אבא אוהב תראה את התשובות לשאלותיך.
כתבתי "לחשוב על אלוקים" והאמת היא שצריך לכתוב "לחוות את אלוקים" שזה בעצם הפירוש האמיתי של הפסוק "שיוותי ה' לנגדי תמיד".
כשתצליח לחוות את המציאות הזו - לא יהיו לך תשובות, כל השאלות יתנדפו מאליהן!!
אני מקווה שהיה לך אבא אוהב כי אז יקל עליך להרגיש את מה שכתבתי. כשיש אב אוהב ואתה מרגיש אותו - אתה יודע שהוא רוצה בשבילך רק טוב מכל הלב. וזה הוא בדיוק אלוקים. טוב אמיתי - טוב כמו של אמא שמחזיקה את התינוק שלה בידיה ונותנת לו אוכל מגופה והוא מרגיש את החום שלה החיים שלה - החיים שלו. "כאשר ישא האומן את היונק"
אלוקים ברא ויצר ועשה אותנו יותר ממה שאבא עושה את בנו ויותר ממה שאם נותנת לבניה. אע"פ שקשה לנו לתאר אהבה שכזו בעולם, אבל אם תנסה להרכיב אהבת אב ואם במציאות אחת. אהבת אב עם כל המיוחדות שלו. ואהבת אם עם כל החום שלה. שניהם במציאות אחת - התחלת להבין את אהבת אלוקים לנו. והוא אוהב יותר ממה שאבא אוהב את בניו, ויותר ממה שאם אוהבת את בניה.
האהבה שלהם לצאצאיהם היא חלק מהאהבה שהוא נתן בעולם.
*********
אהבה אמיתית כוללת בתוכה גם סבל וכאב. אם היא אמיתית - היא אמיתית וגם כואבת. הכאב הזה יותר אמתי מצבע חיצוני "נאמנים פצעי אוהב".
מה קורה לילד קטן שהוזהר לא לרוץ עם המכנסים החדשות ורץ על הבוץ וקלקל וקרע. - זה בדיוק מה שקורה לנו.
כשאלוקים הזהיר אותנו כמה פעמים ולא שמענו - קרה מה שקרה.
למה זה לא נכון?
למה להסתכל בעינים של חוסר אימון?
הסבל שניתך עלינו כל פעם כל כך קשור לקילקול שלנו.
*******
הבקורת שכתבת על ענין ההלקאה העצמית צודקת רק שאני חושב שזה קיים בכל ציבור דתי שחזר מהגלות הארוכה. זה לא כל כך פשוט לנקות מעלינו סיגים של אלפיים שנות גלות.
כשאדם חילוני וזורק את הכל - קל לו להתנתק "חיצונית" מכל העבר הקרוב והרחוק וגם מקילקולי הגלות. אבל כשאתה רוצה להיות מחובר עם העבר העתיד החיים וכל ההויה - אתה מחובר גם לגלות לכאב וללימוד של הגלות. צריך חכמה לא להגרר לקלקול של הגלות והוא ההלקאה העצמית.
*******
הדרך הבריאה היא להיות שלם וישר עם אלוקים שמדבר אליו כדבר בן אל אביו.
ישר
נקי
נכון
אמיתי.
לא צריך לתרץ אותו אבל צריך לדעת את הבדל בין השגתינו והשגתו.
*******
מה שכתבת בענין השאלות והתשובות - זה נכון שיש הרבה כאלה שאין להם שיג ושיח עם אלוקים. הם התרחקו ממנו כל כך שהם צריכים לומר את השאלה ולשער את התשובה. אבל חיים נכונים של עם ישראל הם כאלה שיש שואל ויש משיב.
"נביאים בישראל - כפליים כיוצאי מצרים".
*******
מה ששאלת לגבי יושר וטוב קשור לשאלה הראשונה. אנחנו נקראים בני אלוקים "בנים אתם לה' אלוקיכם"
הדבר הראשון שאומרת התורה על האדם הוא שהוא נברא בצלם אלוקים.
התורה אומרת וחוזרת ואומרת ואנחנו לא בדיוק יודעים להסביר את המושג הזה עד תומו אבל ברור שיש בנו משהו מאלוקים - ולכן אנחנו יכולים להבין אותו ולהבין את מחשבתו וללמוד את תורתו ולחדש חידושים וכד' כי יש לנו משהו מאלוקים.
משהו אלוקי בתוכנו!!
לכן יש לנו יכולת להבין מה זה יושר וטוב. ולכן מותר לאברהם להתווכח על אלוקים על מושגי היושר והטוב והוא גם צודק. כי אלוקים נטע בתוכנו תכונות שהם מתאימות לתורה שגם אותה הוא ברא. ולכן אין בתורה משהו שסותר את היושר והטוב שבנו.
הכלל החשוב הוא שאל תשקר את עצמך. חותמו של הקב"ה הוא "אמת", לכן אלוקים לא מקבל כת שקרנים לנגד עיניו ובודאי שהוא לא רוצה "מאמין שקרן" - זה "תרתי דסתרי".
אמונה צריכה להיות אמיתית.
היא יכולה להיות בשלבים.
היא יכולה להיות בדרך.
היא גם יכולה להיות חלקית היום ויותר שלימה מחר.
אמונה היא חיים ולכן היא מתפתחת.
אסור שיהיה בה יסוד של שקר.
ממש כמו החיים.
"והאמת והשלום אהבו"
בהצלחה
*******
אחרי שתקרא את התשובה בדוק עם עצמך מה עדין לא הובן ושאל שנית. אבל העיקר הוא מה שכתבתי בתחילה לחוות את התשובות לא לבדוק אותם בשכל קר בלבד. גם שכל והעיקר חויה. "שיוותי ה' לנגדי תמיד".
אני מקווה לכוון בתשובתי אל האמת המיוחדת שלך אבל זה לא כל כך קל כשאינך מול עיני לראות בעיניך האם אני מכוון להבין בדיוק את השאלה ואולי אני רץ קדימה וצריך איזה "הקדמה" לפני שאני רץ עם כל מיני הסברים ומשלים.
אם בתשובתי לא השבתי עך משהו - שאל שנית!!
זה לוקח קצת זמן אבל בסוף אני עונה.
*******
לטובת הקוראים שלא יודעים לאיזה תשובות כוונת, להלן הקישור:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=15309
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=15709