אכילה ושתיה קודם התפילה

א. מעיקר הדין אסור לאדם לאכול ולשתות קודם התפלה, בין בחול בין בשבת. על הדאגה לצרכי הגוף קודם לצרכי הרוח אומר הקב"ה, לדברי חז"ל: "אותי השלכת אחרי גוך".

ב. שתיית מים גרידא אינה בכלל, והיא מותרת גם לפני התפילה.

ג. בכל זאת, כאשר האכילה והשתיה נעשים לצורך התפילה, יש מקום להקלות. לחולה מותר לאכול, ו"הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים", ובוודאי בחודשי החורף - כאשר גומרים את הסעודה בליל שבת מוקדם, ובבוקר התפלה מתאחרת (יש להזהר שלא יעבור זמן ק"ש!). אם הרעב והצמא מפריעים לכוונה בתפילה, אזי דין האוכל כדין רפואה.

ד. יש הפוסקים, שבשבת מי שהותר לו לאכול ולשתות קודם התפלה, כגון שהוא לרפואה, צריך לקדש מתחילה (משנה-ברורה בבה"ל סי' רפט, בה"ל רפט ד"ה חובת קידוש,, וכף-החיים שם). רק כששותה מים קודם לתפילה, רשאי להקל ולשתות ללא קידוש. ברם יש מי שאומר, שכיון שהיתר האכילה הוא מדין חולה - הרי חולה אינו רשאי לאכול מעבר למה שצריך, ולפיכך אסור לו לשתות יין לפני התפלה, ולכן לא יקדש. משום חומרת האכילה לפני התפילה, נראה להלכה שאין לקדש (עי' כף-החיים רפט,טו בשם פרי-הארץ ועקרי הד"ט יג,ג).

ה. דין נשים כדין גברים לענין זה. אולם אם אין הן רגילות להתפלל בבקר, או שאינן מתפללות כלל - אסור להן לשתות בבקר אפילו מים עד שיקדשו.