שאלה
אני ואשתי מקפידים שלא לאכול או לקנות במקומות ללא תעודת כשרות מהרבנות המקומית.
אנו מתכננים להתארח בצימר במושב כרם בן זמרה בצפון.
בעלי הצימר מגישים ארוחות בוקר שמוגדרות "כשרות מרצון" כלומר ללא תעודה רשמית, הבנתי מהם שהסיבה שאין תעודה היא שהם לא טורחים לסדר תעודת כשרות למקום מכיוון שמדובר בצימרים בודדים שאינם מופעלים כל השנה והארוחות "הביתיות" מוכנות בהשגחתם הפרטית.
אם אכן מדובר באנשים דתיים (שומרי שבת) האם ניתן לאכול במקום או לא?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
ב"ה
אודי, שלום
לכאורה מה יותר טוב מאשר לקנות במקום כשר שבעליו מקפידים על כשרות מכוחה של בחירנ ולא מאימתו של משגיח שלא נמצא כל הזמן במקום?
אבל, שתי בעיות יש בכך:
האחת - תפקידה של הרבנות הוא לא רק לדאוג "לכשרות" אלא לבחון את הסטנרטים השונים, את טיב הכשרות ורמתה, כגון - ברור שבמקום שמכינים אוכל לרבים לירקות של גוש קטיף יתרונות על אחרים, ועוד.
שנית, רבים - ולא מרוע לב , חלילה, - לא בקיאים בכל דיני הכשרות ולכן הרבנות דואגת שכולם ידעו מה כללי הכשרות הנדרשים.
שלישית, השאלה היא ציבורית. ברוך ה' זכינו להקים מדינה ולענין הממלכתי ערך גדול וחשוב. הנכון ביותר היה אילו הרבנות היתה נותנת הכשר לאנשים דתיים בלא צורך במשגיח ובאגרה פחותה כיון שאין צורך בביקורת. אבל, עד שזה יהיה, עלינו להקפיד על המסגרת הממלכתית ולאכול רק במקומות שיש בהם ת. כשרות. אני לא רואה בזה ענין הלכתי צרוף אבל לפעמים להדרכות כלליות אלה ערך גידול בהשתתת עקרונות הלכתיים ממלכתיים במדינה.
חופשה נעימה,
שי