אכזריות לכאורה בתורה

שלום וברכה!

אתחיל מהסוף ואז אגיע לגרעין השאלה.

לגבי תורה שבעל פה ותורה שבכתב מה היחס ביניהן? היחס הוא ששתי התורות ניתנו למשה רבינו בסיני כתורה אחת. תורה שבכתב הינו ספר עקרונות וציווי ותורה שבע"פ פרשנות וכללים להתאמת התורה לכל דור ודור. כמובן יש פרשנות חז"ל, שלהם הוענקה הסמכות מאת ה' יתברך לעשות זאת כפי שנאמר "כי יפליא ממך דבר ובאת אל השופט...", גזרות ותקנות חז"ל, דברים שהועברו במסורת ועוד.

לגבי הספרים. יש פרקים במסכתות שונות שעוסקים בעניין הענישה. הריכוז העיקרי הוא במסכת סנהדרין ובמסכת מכות כמו כן אתה מוזמן לקרוא מאמרים באינטרנט באתרים תורנים שונים, כגון אתר דעת.

עכשיו לגרעין השאלה.

אכן הענישה היא הלכה למעשה ולא משהו ערטילאי. ברם, אם היית לומד את הגמרות הדנות בענישה, דברי ראשונים ואחרונים הייתה רואה שכדי להוציא אדם להורג צריכים להתקיים שורה ארוכה של תנאים המיועדים לבירור האשמה וחרטתו של האדם (הרי המוות בא לכפר על האדם כאשר הוא נעשה בתנאים שהתורה (כפי שזה מבואר בתושב"ע) הציבה), כגון עדים שמתראים באדם ועדים של המעשה וגם רוב הסנהדרין של 23 דיינים צריכים להרשיע ושלא יווצר מצב שבו כל הדיינים מרשיעים (אם יווצר כזה מצב אדם משוחרר, כי לא ייתכן שאין נקודת זכות לאדם) וכו'. תנאים הללו יוצרים מצב שכמעט ואין עונש מוות בעולם. כאן בא העניין של סנהדרין רצחנית - רוב הדיינים מרזשיעים, לא מוצאיאים נקודות זכות ורוצים להעניש. בתנ"ך המצב היה שונה - הייתה נבואה והקב"ה הוא זה שאמר את מי להוציא להורג ואת מי לא. כלומר יש בירור של אשמה ממקור האמין ביותר והיודע הכי טוב מה יש לעשות הלכה למעשה. לסנהדרין בדורות לאחר הפסקת הנבואה אין את זה ולכן הם משתמשים בכללים שניתנו לנו במסורות של תושב"ע.

לגבי טיב הענישה - מטרתה. היא נועדה לא רק כדי שיראו ויראו, אלא היא חלק מתהליך הכפרה על העוון שעשה אדם. בהתאם לרמת העוון רמת העונש וסוג השונה של מיתה. ברוב המקומות שבהן מבוארים עונשי מוות אין את הביטוי "למען יראו ויראו" ולכן לא ניתן לדבר רק על עניין של הרתעה.

לגבי מטרת העונש ואכזריותו. ראשית קשה לנו להבין מהלכים הרוחניים והשפעות של אותה בחורה מאורסה, למשל, שזינתה על המציאות שלנו, על המצב הרוחני של עם ישראל, מצב רוחני שלה, פגם שהיא יצרה בעולם וכיצד יתוקן. כמו כן היום בגידה ועריות, לצערי, זה דבר שבנורמה ונחשב נאור לא להעניש על כך. האם גישה זו נכונה? אני בספק רב. גישה זו הביאה המון הרס - הרס משפחות, הרס בריאות נפשית של ילדים כאשר הוריהם מתגרשים, זיהום רוחני ועוד דברים רעים. כמו כן אדם שנופל לשפל המדרגה של עברה מתוך מודעות מוחלטת (אמרנו עדים והתראה) ומתוך עשייה בדווקא (מעשה לנוח פני עדים לאחר התראה ואזהרה), מאבד צלם אנוש, מאבד את הרוח ואת הטוהר שבו. האם כזה אדם הוא אדם? האם רק צורתו החיצונית של האדם הופכת אותו לאדם? איפה הצלם שהוא זה שמעניק לנו להיקרא בני אדם?

הבאת דוגמא של נערה מאורסה שלא עמדה מול יצרה. הסבר לי איך אפשר לא לעמוד מול יצר, כאשר עומדים שני אנשים ומסבירים לה שאם היא תשכב עם פלוני היא תיענש בעונש מוות ומיתתה תהיה כך וכך כאשר היא תתבזה ואז הנערה הולכת ומזנה לנוכח שני עדים? זה נקרא לא לעמוד מול יצר? לא, זו עשייה בדווקא, זו רמיסה גסה של כל חלקה טובה, זו רמיסה של כל דבר קדוש, יריקה בפרצוף של הארוס, של הקב"ה, של בני אדם. האם גם עכשיו תרחם על הבחורה ותאמר שהיא מסכנה שלא עמדה ביצר. הרי כך הוא התהליך וכך היא המציאות של כל מקרה כאשר נוצרים התנאים המקדימים לעונש מוות טרם דיון בבית דין שרק שם יוחלט סופית האם יש להוציא את האדם להורג או לא

יש לי שאלה האם אתה מזדעזע מעונש של כיסא חשמלי לרוצחים, אנסים קשים ועוד פושעים הנהוג בחלק מהמדינות של ארה"ב? הרי עונש זה אכזרי פי כמה מכל העונשים שיש בתורה - אדם מת מוות איטי (במשך 20 דקות) בייסורים קשים. הרי מדובר בארה"ב הנאורים! אנשים משום מה לא כ"כ מזדעזעים מזה כי הם אומרים שמגיע לרוצח למות. והרי כל המחשבה שלהם היא נקמנית. לא כך היא דרכה של תורה - אין בתורה נקמה, יש טיהור האדם מהעברה שהוא ביצע, יש תיקון. דיין השולח את האדם למוות לא כועס עליו, לא מושפע מרגשות של כעס ונקמה, לעומת זה בית משפט של המשובעים זו הצגה ומשחק על רגשות של חברי המושבעים. מה שמזעזע באיראן זו ענישה של בית דין שדה, הרבה פעמים הוצאה להורג רק על סמך הלשנה שקרית, בלי בירור, בלי יכולת הנאשם להתגונן, להצדיק את עצמו. מערכת שתורה לא מכירה בה ולא מתירה אותה, אלא מתנגדת אליה בכל התוקף.

גם העונש של התורה הכולל כל סוגי מיתה לא אכזרי כפי שהוא נראה - אדם הנענש מסומם כדי שלא ירגיש כאב. זה כמו להמית אדם בהרדמה. לא כך עושים בארה"ב כאשר מושיבים אדם על כיסא חשמלי ולא כך עושים באיראן.

לגבי הפרימיטיביות. האם יש מוות שלא יראה פרימיטיבי בעיני אדם מערבי? או אולי כיסא חשמלי הוא עונש נאור? ע"פ התורה מבצעים עונש שמטרתו לטהר את האדם, לכפר עליו, לתקן פגמים שהוא יצר ולא להראות אסתטי. אדם מערבי מחפש כל הזמן אסתטיקה והתורה מחפשת פנימיות ודרך הנכונה. אני מודה שאני ואתה לא נבין זאת באמת ולא נצליח לעכל את זה עד שנחיה במציאות של סנהדרין, שאז הכל ישתנה, גם תפיסות העולם שלנו ואולי תראה את הדברים באור אחר לחלוטין.

אני מקווה שהצלחתי לעשות לך קצת סדר, כי את הנושא לא הצלחתי וגם לא אצליח להקיף במלואו במסגרת מצומצמת כמו תשובה באינטרנט. הרי דברים רחבים ועמוקים מיני ים.

בברכה,

חיים בריסק