אך לדעת שהתפילה התקבלה?

שלום.

לא שמעתי על מה שכתבת .
ואדרבא נפסקה ההלכה בשולחן ערוך אורח חיים סימן צח

סעיף ה
אל יחשוב: ראוי הוא שיעשה הקב"ה בקשתו כיון שכוונתי בתפלתי, כי אדרבה זה מזכיר עונותיו של אדם (שע"י כך מפשפשין במעשיו לומר בטוח הוא בזכיותיו), אלא יחשוב שיעשה הקב"ה בחסדו. ויאמר בלבו: מי אני, דל ונבזה, בא לבקש מאת ממ"ה הקדוש ברוך הוא, אם לא מרוב חסדיו שהוא מתנהג בהם עם בריותיו.

ואמרו בתלמוד בברכות נ"ה א':" תוחלת ממושכה מחלה לב" זה עיון תפלה.

אתה צריך להתפלל ולכוון עד כמה שאתה יכול והשם ישמע תפילתך ברחמים.
יש קרטריונים ברורים מאוד מבחינה הלכתית שעליהם יש להקפיד ואותם יש לבצע כגון שתפילתו של אדם נשמעת כשהוא מתפלל בציבר.
כדאי לך לשים ליבך לדברי הנשר הגדול ברמב"ם הלכות תפילה פרק ד

הלכה א
[חמשה דברים מעכבין את התפלה אע"פ שהגיע זמנה, טהרת ידים, וכיסוי הערוה, וטהרת מקום תפלה, ודברים החופזים אותו, וכוונת הלב. ]

ורמב"ם הלכות תפילה פרק ה
הלכה א
[שמונה דברים צריך המתפלל להזהר בהן ולעשותן, ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אין מעכבין, ואלו הן: עמידה, ונוכח המקדש, ותקון הגוף, ותקון המלבושים, ותקון המקום, והשויית הקול, והכריעה, והשתחויה. ]"

אם עשיתה את ההכנות הדרושות והתפללת ויש לך הרגשה מרוממת אחרי התפילה .שאתה מרגיש סיפוק רוחני וצמאון להשם בעקבות התפילה אז דע לך כי תפילתך לא תשוב ריקם. מפנהי שההרגשה הזו אומרת שיצאת מהתפילה רוחני יותר מאשר כשנכנסת ואתה עברתך עם עצמך תהליך רוחני של חיבור להשם והתקרבות (מלשון קורבן) לעולם של שאיפות טובות וטהורות.

ועיין גם בתשובתי ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=52009


בהצלחה,

עוזיאל