שאלה
שלום לכבוד הרב !
אני אדם שאובחן כלוקה בדכאון כבר בגיל צעיר, עם השנים והנסיון הבחנתי שאני יותר רגוע ושקט כשאני נמנע ממצוות עשה כגון תפלה ק"ש והנחת תפילין, עם המצוות לא תעשה אני בסדר גמור, ואכן, קבלתי היתר הלכתי להמנע מהנחת תפילין, אציין שזה משפיע על הסביבה שלי כשאני בדכאון, כך שזה הפך לכמעט 'חיוב' בשבילי להמנע, זה מצב קצת עדין, אז אני לא יכול להרחיב, אבל נדמה לי שהנקודה היא שאני צריך להמנע מכבוד, והנחת תפילין זה סוג של כבוד, בדרך כלל אני עומד בזה ולא מניח, אך לפעמים אני לא מתגבר ושולח יד לתפילין ומניח.
מה שאני מבקש מהרב זה סוג של עצה איך אני יכול לשלב הנחת תפילין מחד, ומאידך שזה לא יהווה סוג של שררה שלא כדאי שאנהג בה, לדוגמא - אם אני אשאל מאחרים, כך שאלו אינן תפילין שלי.. האם זה אפשרי או שאניח לזמן קצר בלבד ?! אני קצת מבולבל והוראה חד משמעית תייצב את מצבי.
תשובה
שלום וברכה
השאלה הרגישה והעדינה הזו משלבת בתוכה שני תחומים – האחד הוא הלכתי, והשני הוא תחום מקצועי. אני לא בקיא בתחום השני, ועל כן אני לא בטוח שהתשובה שלי תתן מענה מספק. אם לא – אנא שוב, ונדייק יותר האחד את השני.
אם הפתרון שעשוי לסייע בעדך הוא לשאול תפילין ולהניח אותם לזמן קצר – זהו פיתרון הלכתי שמועדף בוודאי על מצב בו לא מניחים תפילין.
אם הפתרון הוא לראות בתפילין קיום של מצוות ד' שאינו קשור לכבוד האדם אלא דווקא לכבוד האלוקים – בוודאי שזו מחשבה שמותרת על פי ההלכה, ואם היא מסייעת בעדך – נכון מאוד ללכת בה.
האם הצלחתי לסייע במשהו ?
כל טוב