אירוסין

שלום
אמרו חכמים במשנה במסכת אבות (אבות ה, כא) : "בן שמונה עשרה לחופה", כי עד גיל שמונה עשרה ראוי לנער ללמוד תורה ולגבש את השקפת עולמו ואת אישיותו ורק לאחר מכן לשאת אשה. אך הוסיפו חכמים ואמרו, שבכל אופן לא יעבור אדם את גיל עשרים ללא אשה, ואם עבר - עבירה היא בידו, ואף אמרו על זה דברים חריפים, שעד גיל עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא, אומר : תפחנה עצמותיו (קידושין כט, ב)

אמנם ברור שכאשר רוצים להתחתן אכן צריך שתהיה תכנית מסודרת לעתיד, במה לעסוק וממה להתפרנס וכיוצא בזה כתב הרמב"ם (הל´ דעות ה, יא): "דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה... אבל הטיפשים מתחילים לישא אשה ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה".

אך כיום החיים מורכבים יותר, לימוד המקצוע וקניית הבית לוקחים זמן רב, ומי שיעכב את נישואיו עד אז, יצטרך לדחות את נישואיו עד לאחר גיל שלושים ואף יותר. ולכן נלענ"ד שמאחר ויש לכם כיוון כללי במה אתם רוצים לעסוק לא כדאי לדחות חתונה אלא לנסות לשלב לימודים ועבודות זמניות או לקחת הלווה לצורך שנות הלימודים ( אם שניכם תסיימו לימודים אקדמאים סביר להניח שתוכלו להחזיר אותה ) ובמקרה הכי גרוע את תעבדי ובעלך ילמד ולאחר מכן תתחלפו.

( לכתחילה רצוי שבנות למשפחות פשוטות שבהם ההורים לא מסוגלים לממן לימודים ותמיכה תוך כדי נישואים יוותרו על שרות לאומי ומיד לאחר לימודי התיכון יתחילו ללמוד מקצוע כך שלא יצטרכו להעמיד בשאלה את עתידם המשפחתי או המקצועי, ואם יצליחו יתרמו לחברה בעתיד כל אחד בתחום שבו הוא התמחה והצליח)

בברכה
אייל משה