שאלה
בס"ד
כבוד הרב שלום,
קראתי באחת השאלות שכעקרון איסור צביעה לא חל על גוף אך חכמים ראו לנכון להחמיר ואסרו גם צביעת גוף.
שאלתי היא כזו, הרי יודעים אנו כי יש סמכות לרבנים לבטל חוק שקבעו חכמים מלפני מספר דורות ואני לא בטוחה אם רוב העם עומד בדבר הזה. למה לא להקל בצביעת הפנים בשבת?
אני לא באה חס וחלילה לחפש הקלות נכון שקשה לי מאוד לא להתאפר בשבת אבל אין מה לעשות ואני שואלת למה אין שום חשיבה להתאים הלכות למצב הקיים? זה אפילו לא איסור דאורייתא.
אני באמת רוצה להבין את עומק העניין, אחרי שלמדנו בבי"ס שמותר לשנות דברים אני ממש רוצה להבין למה אף אחד לא מנסה לדון בעניין. [לאו דווקא העניין הספציפי הזה, גם עניינים שונים אחרים]
מחכה לתשובה,תודה מראש
תשובה
מור שלום ושנה טובה.
השאלה שאת מעלה, היא שאלה עקרונית ויסודית ביחס לתורה שבעל פה, ולתקנות וגזרות חכמים.
על סמכותם של חכמים לתקן ולגזור כותב הרמב"ם, שיש להם סמכות לפסוק ולתקן: "אחד דברים שלמדו אותן מפי השמועה והם תורה שבעל פה, ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא, ואחד דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות, כל אחד ואחד מאלו השלשה דברים מצות עשה לשמוע להן, והעובר על כל אחד מהן עובר בלא תעשה, הרי הוא אומר "על פי התורה אשר יורוך" - אלו התקנות והגזירות והמנהגות, שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם, "ועל המשפט אשר יאמרו" - אלו דברים שילמדו אותן מן הדין באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן, "מכל הדבר אשר יגידו לך" - זו הקבלה שקבלו איש מפי איש". (רמב"ם הלכות ממרים פרק א)
כלומר, מלבד הפרשנות שיש לחכמים בהסברת דברי תורה כפי שקיבלום במסורת – כך יש להם סמכות לתקן לגזור ולהנהיג דברים חדשים לפי הצורך. מי שעובר על אחד מדברים אלו, עובר על איסור "לא תעשה".
האם יש אפשרות לשנות גזירה שתיקנו חכמים בעבר?
עקרונית כן, אבל...
וכך כותב הרמב"ם בהמשך: "בית דין שגזרו גזרה או תקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל, ועמד אחריהם בית דין אחר ובקש לבטל דברים הראשונים ולעקור אותה התקנה ואותה הגזרה ואותו המנהג, אינו יכול עד שיהיה גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין, היה גדול בחכמה אבל לא במנין, במנין אבל לא בחכמה, אינו יכול לבטל את דבריו, אפילו בטל הטעם שבגללו גזרו הראשונים או התקינו אין האחרונים יכולין לבטל עד שיהו גדולים מהם". (רמב"ם הלכות ממרים פרק ב).
כלומר, בית דין אחר יכול לבטל הדבר בתנאי שהוא גדול מבית הדין הראשון בחכמה ובמניין. (הרמב"ם דן שם כיצד ייתכן הדבר, שהרי בית הדין הגדול מונה שבעים ואחד דיינים).
העיקרון של הלכה זו הוא, שחכמים קטנים בחכמה, אינם יכולים לבטל דברים של חכמים גדולים מהם, מכיוון שלא תמיד האחרונים יכולים לדעת ולהבין את כוונת החכמים הראשונים.
מכל מקום, ברור ופשוט, שכל זמן שלא תחזור ותתקיים הסנהדרין, אין לאף קבוצה של חכמים היכולת לשנות גזרות קודמות אפילו אם הטעם בטל.
זה בהחלט חיסרון של דורנו, ולפעמים "מרגיז". אולם עדיף לנו להישאר ולהיות יהודים "רבניים" המקבלים עליהם את תקנות החכמים לדורותיהם, מאשר להיות כרפורמים ח"ו, אשר כל דבר שאינו נראה להם מתאים לדורנו, שולחים בו יד... ואת יכולה לראות את התוצאות של דבר זה.
כל טוב.