איפה היה אלוקים בשואה?

בתשובה לשאלתך בנושא "למה אלוקים לא היה עם בנ"י בשואה?" אנחנו מביאים בפניך מספר כיווני חשיבה העונים על השאלה. אגב, בהחלט ייתכן שכיווני החשיבה סותרים או נראים סותרים אחד את השני.

כיווני החשיבה

1. עמו אנוכי בצרה - משל ההליכה על חוף הים (מופיע בסוף המכתב). תאר לך איך היתה השואה אם ה' לא היה שם?! (נקודת ההנחה של השאלה מוטעית, ה' דוקא היה בשואה).

2. הרעה מאת ה' - עיין דברי התוכחה ב"כי תבוא" ו"בחוקותי". הרי זה בדיוק מה שה' הבטיח. 'ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא'.

3. נסתרות דרכי ה' - לא בידינו להבין ולא כל הנראה רע בעיננו הוא אכן רע גם בעולם האמת. עולם - לשון העלם.

4. זירוז הגאולה - הרב קוק מסביר במועדי הראי"ה את הפסוק 'תקע בשופר גדול' המדבר על הגאולה ועל חזרת עם ישראל לארץ ישראל. יש שלוש אפשרויות לגרום לעם ישראל לעלות לארץ.
א. מתוך הכרת חשיבותה (עליית תלמידי הגר"א, לפני 200 שנה, הביל"ויים וכד').
ב. עליה מסיבות כלכליות וכד' (עליה שניה ושלישית, העליה מרוסיה כיום).
ג. עליה בעל כרחנו. (השואה, מדינות ערב וכו')

ברור שעדיף בדרך הקלה: "שופר גדול", אבל אם עם ישראל לא "מקשיב" לתקיעת השופר אז זה בא בדרכים אחרות. וכנ"ל גם לגבי הליכה בדרכי התורה, התבוללות וכו'. (בשואה זה בלט לגבי מדינת ישראל בא"י שקמה אחריה). כיוון דומה אפשר לראות ברב סולוביצ'יק במאמרו 'קול דודי דופק'.

5. הוכחה שאנו העם הנבחר - פרופסור שלום רוזנברג טוען כי השואה הוכיחה שעם ישראל הוא העם הנבחר דוקא ברדיפתו ע"י שיא הרשע - הנאצים ימח שמם (מובא בספרו 'בעקבות הכוזרי'). העובדה שעם ישראל נרדף מוכיחה שאנחנו העם הנבחר. אחרת לא היו רודפים אותנו.

כמו כן, אתה מוזמן לעיין במאמר 'צדיק ורע לו' שכתב הרב רונן לוביץ ומופיע בספר 'הישן יתחדש'.


משל ההליכה על חוף הים

אדם חלם חלום. בחלומו מטייל הוא לאורך החוף והאלוקים עמו. בפאתי הרקיע הבזיקו לנגד עיניו מאורעות חייו. ובצמוד לכל מאורע הבחין בשני זוגות עקבות בחול.
זוג אחד היה שייך לו, ואילו השני - לאלוֹקִים.
כאשר תמונות חייו האחרונות הבזיקו מול עיניו, פנה במבט לאחור להתבונן בעקבות שבחול. הוא הבחין שפעמים רבות במהלך חייו נראה בחול רק זוג עקבות אחד. הוא גם הבחין שאותן תקופות היו העצובות ביותר בחייו. הדבר הציק לו והוא שאל את האלוקִים על כך:
"אלוקי, הלא הבטחתני שכשאחליט לצעוד בנתיבך, תצעד עמי לאורך כל הדרך. אולם הבחנתי רק בזוג עקבות אחד בתקופות המיוסרות בחיי. מדוע דווקא כשהייתי זקוק לך ביוֹתר נטשתני ועזבתני?"

והאלוקים השִיב מן הדממה:
"בני היקר לי מאד, אני אוהבך ולעולם לא אנטשך. במשך אותן תקופות של נסיון וסבל בחייך, כשהבחנת בזוג אחד של עקבות, היה זה משום שנשאתי אותך על כפי..."

התשובה ניתנה על ידי צוות שו"ת
ישיבת ההסדר "מעלות יעקב"