שאלה
שלום רב,
אבקש לקבל הסבר כללי על עצם המושג "איסרו חג".
מה מקורו? מה מותר ומה אסור לעשות ביום זה?
האם קשור ליום טוב שני של גלויות?
בברכה
בנימין
תשובה
הגמרא במסכת סוכה מ"ה: מתייחסת לאסרו חג וכך נאמר:
"אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי, ורבי יוחנן משום רבי שמעון המחוזי משום רבי יוחנן המכותי: כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה - מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח."
דהיינו, אנו ממשיכים את החג בזעיר אנפין. אין אנו נפרדיעם מהחג בחפזה אלא עדיין נשארים אנו מחוברים אליו באכילה ושתיה.
הרמ"א בסימן תכ"ט כותב שנוהגים לאכול ולשתות ביום זה ומקורו של הרמ"א זו הסוגיה במסכת סוכה.
אסרו חג מותר במלאכה.
אסרו חג של שבועות מיוחד הוא שכן אנו נמצאים במעין תקופת חול המועד של שבועות שהיה ניתן להשלים את הקרבת קרבן החגיגה.
אין כל קשר בין אסרו חג ליום טוב שני של גלויות
בברכה
מאיר נהוראי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם