שאלה
למעשה שאלה זו מופנת לרב שמואל אליהו שאליו שלחתי זו השאלה.
הרב שמואל אליהו בדעה שאיסור נגיעה כלחיצת יד ז"א מגע שאינו של חיבה הינו דאורייתא גם.
והקשיתי עליו מדברי הרמב"ם בספר המצוות (שנג) שכתב : "הזהיר מהקרב אל אחת מהעריות האלו ואפילו בלא ביאה כגון חיבוק ונישוק והדומה להם מן הפעולות הזרות וכו'".
וכן הבאתי דעת הרמב"ן שזה בכלל מדרבנן.
וא"כ משמע מלשון הרמב"ם שפעולה אחרת שאינה "חיבוק ונישוק" הינה מדרבנן ולא מדאורייתא. אך הרב שמואל אליהו כתב ש"והודמה להן מן הפעולות הזרות" בלשון הרמב"ם בספר המצוות הכוונה לנגיעה שלא לחיבה. כלחיצת יד.
והנה תימה לי שמשמע ש"הפעולות הדומות להן" זה דווקא כחיבוק ונישוק ולא במגע שאינו חיבה.
כמו שכתב הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה (פכ"א) : "כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה בקירוב בשר הרי זה לוקה מהתורה....כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערווה".
אדרבא הרמב"ם גם מוסיף בהלכה הבאה : "ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעניו לאחת מן העריות או לשחוק עמה או להקל ראש ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביופיה אסור ומכין למתכוין לדבר זה מכת מרדות...ומותר להסתכל בפני הפנויה ולבדקה בין בתולה בין בעולה כדי שיראה אם היא נאה בעיניו ישאנה ואין בזה צד איסור ולא עוד אלא שראוי לעשות כן.אבל לא יסתכל דרך זנות וכו'".
כמובן שלחיצת יד אסור השאלה היא למה להחמיד מדאורייתא שפשיטא שזה מדרבנן...?
אתמהה!
יהודה.
תשובה
שלום וברכה
סוגיה זו שהנך מעלה דשו ודנו בה רבים ואנסה לתמצת את הענין.
א) הרמב"ם סבפר המצוות (שנ"ג) ובמשנה תורה הל' ביאה (כ"א,א) סבור שאסור מדאוריתא לעומתו הרמב"ן בהשגות חולק.
ב) הש"ך יורה דעה קנ"ז ס"קי כותב שאף לדעת הרמב"ם האיסור מדאוריתא חל רק אם זה דרך תאוה או הנאה והוא מסיים שלא כבית יוסף עיי"ש.
ג) האחרונים נטו להבנת הש"ך ומאידך נטו להבין שנגיעה ללא חיבה אסורה מדברי חכמים (בית שמואל אבן העזר כ ,א.
ד) ברור שלחיצת יד שלא דרך הנאה אסורה מדברי חכמים.
ה) מה הנפקא מינא האם איסור זה מהתורה או מדברי חכמים תוכל לעיין "אגרות משה" אבן העזר ב' סימן י"ד, אבן העזר א,נ"ו
"והצנע לכת עם ה' אלוקיך "
מאיר נהוראי