שאלה
לכבוד הרב שרלו, שלום רב.
למדתי רמב"ם, ונתקלתי בהלכה שאיננה נותנת לי מנוח מאז.
הרמב"ם כותב על דין אשת יפת תואר: "אין אשת יפת תואר מותרת אלא בשעת השביה, שנאמר וראית בשביה, בין בתולה בין בעולה בין אשת איש שאין אישות לעכו"ם...
(רמב"ם הלכות מלכים פרק ח הלכה ג)
אינני מבין- איסור אשת איש הוא חמור ביותר גם ליהודים, וגם ללא יהודים כחלק משבע מצוות בני נוח.
אולם אם יהודי שוכב עם גויה, הגם שהיא אשת איש, לא עובר על איסור מהתורה!
הייתכן?
השאלה חורגת למיטב הבנתי מעניין אשת יפת תואר, כי ההלכה תופסת גם במקרה רגיל.
אם האיסור כל כך חמור ולא מוסרי, כיצד הדבר לא נאסר מהתורה?!
בברכה, ציון
תשובה
שלום וברכה
זו שאלת כבדת משקל.
בעיקר לאור העובדה שהתורה כן מדברת על "ודבק באשתו" אפילו עוד קודם להקמת האומה הישראלית, ופוסקים פסקו שההלכה אפוא מכירה במושג אשת איש. לא זו בלבד, אלא שיש תביעה כנגד פרעה או אבימלך בכך שהם רצו לקחת אשת איש.
מבחינת השאלה המוסרית כלפי הגויים – שאלה זו במקרה זה רכה יותר, שכן הם שלחו את הנשים כדי להוות כלי פיתוי וכלי מלחמה, ועל כן הטענה המוסרית מזכירה את הילד שרצח את הוריו וטוען שהוא יתום ויש להתחשב בו.
אולם השאלה היא גם לגבי בין אדם למקום, שכן היא אשת איש. נראה אפוא מהלכה זו כי אישותם הופקעה מכוח העובדה שהיא הגיעה לשדה הקרב של השביה, ועל כן הדבר אינו אסור.
כל טוב