שאלה
שלום לרב,
קראתי בהלכות איסורי ביאה ויש כל מני דברים שלא מובנים לי.
למשל "..ואישה שתחילת ביאתה באונס, וסופה ברצון*פטורה מכלום: שמשהתחיל לבעול באונס, אין בידה שלא תרצה, שיצר האדם וטבעו, כופה אותה לרצות." כיצד אפשר לומר שאישה שנאנסת בסוף רוצה בזה חס וחלילה???
וגם זה..."כל אישה אסורה מאלו*אם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד ומעלה*גדול הבא עליה, חייב מיתה או כרת או מלקות; והיא פטורה מכלום, אלא אם כן הייתה גדולה. ואם הייתה פחותה מזה*הרי שניהן פטורין, שאין ביאתה ביאה. וכן אישה גדולה שבא עליה קטן*אם היה בן תשע שנים ויום אחד ומעלה*היא חייבת כרת, או מיתה, או מלקות; והוא פטור. ואם היה בן תשע שנים ולמטה, שניהם פטורין."
ואם איש אנס ילדה קטנה מבת שלוש אז הוא לא אונס???
תשובה
שלום וברכה
א. חס ושלום. לא כתוב שאישה רוצה באונס. הדברים כלל לא כתובים במישור שבין אדם לעצמו ובין אדם לחבירו. הנושא שהרמב"ם מעלה הוא השאלה אם אירע ובסופו של דבר הי נכנעה והתמסרה – והרמב"ם קובע שיש לראות את הכל כאונס, וחס ושלום לא לראות באישה כמי שרצתה בכך, שהרי בסופו של דבר התמסרה.
ב. במישורים שבין אדם למקום – הוא פטור. הפטור הנידון כאן הוא פטור הנוגע למצוות ועבירות, ולא לשאלת הפגיעה החמורה בילדה.
כל טוב