אין שואלין בשלום אישה. למה???

ב"ה


ברכה ושלום.

ראשית יש לדעת כי "אין שואלין בשלום אישה" לא נובע מכך שהיא ח"ו נחותה או שלא מתעניינים בה וכ"ו.
המצב הטבעי היה צריך להיות פתיחות גדולה בין המינים אך ההלכה קבעה את הגבולות המאוד ברורים שהם מתאימים לכולם ללא חילוק בין אדם לאדם.ומחת היכרות של המציאות שאנו בני אדם ולא מלאכים ומתוך ראיה כזו נכתבו "הלכות יחוד" למשל , כי ההנחה היא הנחה גורפת ש"אין אפוטרופוס לעריות". ואכתוב לך את המקורות לזה ואת המסקנה הסופית .

הדין הזה מופיע בתלמוד הבבלי במסכת קידושין דף ל עמוד ב

["ואמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל ואפילו על ידי שליח"]והרעיון שמסתתר בדין זה שאפילו ע"י שליח יהיה אסור מוסבר ע"י רש"י מסכת קידושין דף ע עמוד ב
["שמא מתוך שאילת שלום יהיו רגילים זה עם זה ע"י שליחם ויבואו לידי חיבה."](וזה בעצם גם מנקודת מבט גברית וגם מנקודת מבט נשית )

ועל הדין הזה מביאים רבותינו הצרפתיים בתו"ס סתירה מפורשת ממה שכתוב בתורה ששאלו המלאכים את אברהם ["איה שרה אישתך?"]

וכך הם מתרצים:שלשאול לשלום מותר אבל לשלוח לה שליח שימסור לה שלום ודרישת שלום אסור.

והנשר הגדול פסק זאת להלכה ברמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ה

["אסור להשתמש באשה כלל בין גדולה בין קטנה בין שפחה בין משוחררת שמא יבוא לידי הרהור, באי זה שמוש אמרו רחיצת פניו ידיו ורגליו והצעת מטה לפניו ומזיגת הכוס שאין עושה לאיש דברים אלו אלא אשתו בלבד, ואין שואלין בשלום אשה כלל ואפילו על ידי שליח. "]

וכך פסק מרן להלכה בשולחן ערוך אבן העזר סימן כא

סעיף ו
["אין שואלים בשלום אשה כלל, אפילו ע"י שליח, ואפי' ע"י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים. אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה."]

ולכן ודאי שמותר לומר שלום ובקר טוב וכדומה אבל זה לא כ"כ צנוע לשאול באופן ישיר אישה ולהתעניין בפרטים אישיים .ולכן המנהג הוא לשאול בלשון רבים כגון מה שלומכם? ולא לשאול באופן ישיר :מה שלומך? את נראת טוב היום! איך ישנת בלילה? הלבוש שאת לובשת הולם אותך! כי דיבורים אלו הם על גבול דק של חוסר צניעות. כי זו גלישה על מדרון חלקלק של קירבה וחיבה.
[ועייני נא בתשובתי "דיבור עם בנות" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=9827]

וצריך להפעיל את המחשבה ובהתאם לסיטואציה ולמציאות ולנפשות הפועלות לדעת מה לומר ומה לא לומר ו"שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" ולכן מרן הציב רף מאוד גבוה ביחסים שבין גברים לנשים.
וכך הוא כותב בשולחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף א

[צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי' אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין. ]




בברכה,


עוזיאל