שאלה
אני שומרת נגיעה, ומאוד קשה לי עם זה שעכשיו יש תקופה קשה לעמ"י והמון הפגנות ואין הפרדה בכלל בין בנים לבנות וכולם מתערבבים ונוגעים אחד בשני וזה נורא מפריע לי ואני מוצאת את עצמי עומדת מול השאלה:האם ללכת לכפר מימון,אופקים,עצרת בכותל,ועוד הפגנות למיניהם או להשאר בבית ולהמנע מנגיעה בבנים וישיבה מעורבת בבקשה תעזרו לי להחליט.......תודה!
תשובה
שלום יקרה.
צר לי על האיחור במתן התשובה, שכן את יודעת שחברי "חברים מקשיבים" היו בגוש קטיף ולא יכלנו לענות בזמן. אני מקווה שהתשובה תהיה רלוונטית עבורך גם למקומות אחרים. נראה לי שהיא רלוונטית להרבה סיטואציות.
לפני הכל רציתי לומר לך שכל הכבוד לך. הכאב שניכר ממכתבך נוגע לליבי. הרצון שלך לשמור על ההלכה ועל הטהרה בכל מחיר, האדיקות והלבטים שלך ראויים להערכה.
נגיעה שנעשית שלא בכוונה תחילה היא כמובן אפשרית במציאות וכדאי להימנע ממנה, אבל לא תמיד אנחנו יכולים.
לפעמים יש מצב שנניח הולכים ברחוב ופתאום שומעים מוזיקה בשבת. הדבר צורם מאוד, ובכל זאת לא יכולת למנוע אותו, נכון?
כמובן שעלינו לעשות השתדלות רבה כדי להימנע, אבל אם משהו קרה ובלי כוונה תחילה את לא צריכה להתייסר ממנו. העיקרון הוא להשתדל. אני לא חושבת שבמצב של הפגנה או כל מה שהיה בגוש קטיף אנשים נגעו זה בזה בכוונה ועם רצון לעבור על איסור. העניינים בגוש קטיף היו לשם שמים (כך לפחות אני מקווה, שהרי לא ראינו כל מקום וכל זמן). אז אני חושבת שהעיקרון הוא ההשתדלות. את יכולה לעשות מאמץ ולהימנע כמה שאפשר. אם הדבר מסב לך צער כל כך רב, אני מציעה שתעשי שיקול מה חשוב לך יותר: ההמנעות מנגיעה- בתנאי שאת באמת יכולה לעשות את ההשתדלות הזו, או ההשתתפות באירוע המדובר.
קראתי בשו"ת בכיפה שאלה ששאלו את הרב שלמה בן אליהו על מגע אקראי באוטובוס ובמקומות ציבוריים. הרב ענה , ואני מצטטת: "את את שלך משתדלת לעשות . ואם זו נגיעה אקראית בחציצת בגד לא הקפידו חכמים בזה.אבל תמיד צריכים להימנע גם מכך".
מצאתי קישורים לתשובות נוספות שאשמח אם תוכלי להביט בהם, דווקא בהקשר שלנו בדיוק:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=56039
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=4505
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=6552
אצטט שוב, הפעם מדברי הרב שי פירון שדיבר על נגיעות אקראיות בזמן הפגנה:
"זה תלוי גם בנו כבני אדם, על מה אנו חושבים איפה התודעה שלנו נמצאת בזמן המלחמה. מי שבא מתוך רצון למחות על מצבו של עם ישראל, לזעק זעקה לה' שיושיענו מצרותינו, להמריץ את הממשלה שתיקח יוזמה, או לעורר את הרוח הלאומית, לא אמור לשים לב להשלכות הנובעות מהצפיפות!"
הכי חשוב הוא מה את מרגישה ומה את משדרת! אנשים שמאוד מקפידים -אחרים שמים לב לזה, במיוחד בציבור כמו שלנו שזה נהוג בו.
עם ישראל בתקופה אכן קשה וצריך צעירים כמוך.
שיהיו בשורות טובות, נחמות וישועות!
שלומציון
shlomtsionk@yahoo.com