אין לי חברות

שלום פונה יקרה,

אני מרגישה את הבדידות שלך. את הרצון להיות שייכת והתיסכול מכך שזה לא קורה.

חברה זה צורך בסיסי לאדם. הרצון לחלוק עם מישהו חויות ומחשבות. ומובן הרצון שלך להיות חלק מחברה כזאת.

בדרך כלל מה שגורם לחברות להתחבר ביחד זה חיבור בסיסי שנובעע מכמה תחומים משותפים להם. כמו תחומי עניין משותפים, חברים משותפים, תחביבים או מטרות משותפות.

יופי או יציאה למסיבות יכולים להיות תחומים משותפים שעל גביהם נבנה קשר אבל לא רק.

יכולים להיות הרבה הרבה סוגים של תחומי עניין אחרים כמו קריאת ספרים, מוזיקה, נגינה, עשיית חסד, תנועות נוער, וכו´. (אני מוסיפה בסוגריים שתחומי עניין אלו שכתבתי יותר פנימיים ויכולים להחזיק לאורך זמן)

זו נקודת ההתחלה לקשר ולאחר מכן הוא ממשיך ונבנה כתוצאה מחוויות משותפות, מנתינה הדדית, מהקשבה, עזרה וכו´.

לפעמים אנחנו מאוד רוצים להתחבר למישהו מסוים למרות שבאמת אין לנו תחומי עניין משותפים איתו, ואז החבור הראשוני לא יקרה.

ממבט ראשון זה יכול מאוד לתסכל, אבל במבט שני זה יכול לעזור לנו להתמקד במי שיכול למלא לנו אתהצורך הזה של החברות באמת.

נסי לחשוב מהם תחומי העניין שלך, מהם נקודות החוזק שלך שאיתם תוכלי להעניק ולעזור לאחרים?

לפעמים יש לנו תחומי עניין אבל אנחנו לא מוציאים אותם לפועל בשום מסגרת שהיא, ויכול להיות שיעזור לך מאוד להחליט שאת מוציאה אותם לפועל ולמצוא מסגרות היכן לעשות זאת. (לדוגמא אם את טובה בלימודים אולי תנסי לעזור לבנות שצריכות עזרה כזו, או אם את טובה בציור תירשמי לחוג ציור וכו´).

בצורה כזו תוכלי להוציא לפועל את כוחותייך, ותוכלי להרגיש את הייחודיות שלך, את הכוחות והכישרונות המיוחדים לך. אני בטוחה שהדבר יקרין את אישיותך כלפי חוץ, והבנות שאותם תחומי עניין קורצים להם יקלטו זאת וישמחו להתחבר אלייך.

וכך גם את תוכלי לחפש את אותם בנות שמתעיינות בדברים דומים לשלך. באותם בנות תשקיעי בנתינה, הקשבה ועזרה ובע"ה החיבור הראשוני ביניכם יעמיק.

כתבת שאמא שלך לא כל כך מבינה אותך.

יכול להיות שהיא לא מודעת לכך שאת רוצה חברות והיא חושבת שזה מגיע מבחירה שלך אבל עדיין לא מצאת אותן ואולי את יכולה לומר לה זאת כדי שתתמוך בך יותר. אולי היא יודעת לזהות את נטיות הלב שלך לתחומים מסוימים ותוכל לכוון אותך להוציא אותם לפועל.
מעבר לזה, את נמצאת בגיל שבו את מגבשת את הזהות שלך ובעצם לומדת להכיר מי את.
חלק מהתהליך הזה הוא ההבנה שלכל אחד יש תחומים שהוא יותר טוב בהם או פחות ובהם הוא מוביל. יכולות להיות כאלו שטוב להם להיות בסביבתת הרבה חברות וכאלו שמה שטוב להם ההוא להיות עם כמה חברות בודדות, יכולות להיות כאלה שיאהבו להסתובב בחוץ לעומת אחרות שיעדיפו להיות בבית. כאלו שכשקשה להם יעדיפו להיפגש עם חברה טובה ולספר לה על כך לעומת אחרות שיעדיפו לכתוב ביומן.
ההכרה במה שמתאים לכל אחת זה חלק מגיבוש הזהות. שאיתה מגיעה השמחה וההשלמה בכוחות המיוחדים שהקב"ה נתן לכל אחת.
ואני כותבת את זה כי להיות "מקובלת" ע"פ מה שכתבתי זה להיות אחת שמצאה את קבוצת החברות שמתאימה לה (שבמקרה שלה ז הרצון להיות מוקפת בהרבה חברות) ומצאה את הדרך להוציא לפועל את הכוחות המיוחדים לה).
ועל פי זה אני מאחלת לך שתדעי גם את למצוא את מה שמתאים וטוב לך במהרה.

בהצלחה רבה! אני יודעת שדרך ארוכה עוד לפנייך. אני מניחה שיהיו בה עוד קשיים וירידות ומאחלת לך שתדעי לאזור הרבה סבלנות ואמץ ולשמוח בכל העליות שיהיו.

את מוזמנת לפנות אלי למייל.

נעמה tepernaama@gmail.com