שאלה
שלום,
כשלומדים התנ"ך יש לי תחושה שעם ישראל היה חיי בצורה שונה לגמרי מהחיים שלנו היום. אולי התרחקנו מהמסר המקורי ?
מה הם היו לומדים ? מה עם התפילות ? עם החגים ? עם ההלכות ? איפה הרבנים ?
תפיסת חיים אחרת לגמרי: למה ?
לדוגמא : בזמננו כדי לשמור שבת כהלכתא זה דורש שנים ללמוד הלכות שבת בשולחן ערוך. מה היה השמירת שבת שלהם בלי משנה, בלי תלמוד, בלי שו"ע ?
אני רואה שינוי משמעותי אחרי בית המקדש הראשון.
בתודה.
תשובה
שלום
חלק מהמציאות ההלכתית נשמרה כבר אז ע"י מסורת ממשה בעל פה. חלק נשמרה ע"פ תושב"כ. חלק נשמרה ע"פ הבנת התורה בכל דור ע"י בית הדין שלו.
בימינו כלל ישראל קיבל הכרעת תושב"ע שבגמ', ולכן יש לזה תוקף לכולנו.
אך בחלק מהגזירות והתקנות וגם בחלק מהלימודים במידות שהתורה נדרשת בהן (אך לא במסורת סיני בע"פ ובכתב), אכן היו שינויים לפני הכרעת הגמ' והמציאות אז היתה שונה בשל מחלוקות בין בתי הדינים דאז, כגון מחלוקת האם מואביה יכולה לבוא בקהל ד', האם לאכול עוף בחלב, תקנת ברכות שמונה עשרה ועוד.
בימינו אנו מקיימים את ההלכה שמורכבת מתושב"כ, מסורת מסיני, לימודים של תושב"ע במידות דרישת התורה בגמ', תקנות וגזירות. כך קיבלו עליהם כלל ישראל ע"פ גדוליהם, וזו הכרעת רבש"ע בהשגחתו עלינו, ההלכה היא רצונו.
כל טוב