שאלה
שלום וברכה!
שתי חברות טובות מאוד שלי רבו מריבה רצינית, אחת מהן אפשר להבין אבל השניה אינה מוכנה להסביר את עצמה. האם יש לי מצווה להשלים ביניהן?
ואם כן אז אייך? מה לומר להן? ומה עושים בקשר למי שאינה מוכנה להסביר את עצמה?
אשמח לתשובה.
תודה!
תשובה
בס"ד
מקווה שהחברות בנתיים השלימו ושאהבה ואחווה שורים שם.
ובכל זאת נענה:
אנחנו אומרים כל בוקר בתפילת שחרית: "אלו דברים שאדם עושה אותם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן: ..... והבאת שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאישתו".
רק מכאן ניתן להבין עד כמה המצווה של הבאת שלום היא כה חשובה.
מספרים על אהרון הכהן שמסר נפשו על המצווה של השכנת שלום בין אדם לחבירו.
כמו גם על הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין אולי את יכולה לקחת מהסיפורים שיש על הדרך בה היה מפייס בין רבים דוגמאות ("צדיק יסוד עולם" של שמחה רז) הוא היה שומע את הגירסה של האחד ומזדהה עימו ואח"כ שומע גירסת האחר והיה הולך לאחד ומספר לו עד כמה השני מצטער וכך לחברו עד שהיו מתפייסים - כך לכאורה ניתן לעשות בחכמה גם במקרה שלך אלא שהחברה שלא רוצה לספר גירסתה נראה לי שצריך למצוא דרך לחדור אל ליבה ולהבין מדוע היא פגיעה כל כך שתסביר רק לך.
לא ברור ממכתבך בנות כמה אתן, אך דרך נוספת שהיתה לרבי אריה היתה לקבוע (במקרה שלו זה היה עם בני הזוג) לשוחח עם שני "הרבים" בכניסה לבית הקברות וכך לדבר עם שניהם או כל אחד לחוד ולהתחיל "בתמימות" לדבר על כך שהחיים כה יקרים וכה קצרים ועד כמה חבל לבזבז אותם על מריבות. אולי תיזכרי גם בדברים טובים שכל אחת אמרה בעבר על השניה זה הזמן להזכיר לכל אחת כמה היא חשובה לשניה וכן דברים טובים שאמרה עליה.
ועצה אחרונה בשבילך: תפילה.תתפללי לה' על קשת העורף ועל שתיהן.
לומדים ממשה רבינו שהתפלל על עם ישראל שהיה קשה עורף עז שתפס משה להקב"ה כאדם שתפס לחברו בבגדו... ממש מסר עצמו למיתה עליהם שעמד משה בתפילה עד שאחזה אותה אש של עצמות...
אנחנו כמובן לא בדרגת משה רבינו אבל מותר ואף חייב ללמוד ממנו ובאמת מכל הלב להתפלל על החברה שמסרבת לדבר ועל שלום בין שתיהן.
ובע"ה שתזכי להביא שלום ביניהן.
בהצלחה!