שאלה
טוב ככה:
יש לי חברה שבוא נגיד ככה....יש לה קצת בעיות עם הדת. אז בעצם, איך מסבירים לה למה עדיף להיות דתיים ולא חילונים?? שבעצם ה"אסור" כביכול הזה הוא כדי להציב לנו גבולות כדי שנהיה פסדר ולא נצא מהפרופורציות???שהכיף שלהם הוא לא כיף אמיתי??
ובכלל- מה שיוצא לה להתווכח איתי המון לגבי זה- מאיפה יש לנו את "ההוכחה" הזאתי שהקב"ה באמת קיים? שהאמונה בו היא דווקא הנכונה ולא כל שאר הדתות כמו האיסלאם והנצרות?
תודה רבה!!!
תשובה
שלום רב ומצטער על האיחור, אל תדאגי על אורך התשובה והקטע הארוך, אני כותב לפניו שהוא 'רשות'!
קודם כל, חשוב ממש לדעת שגם אחרי שאכתוב לך כמה תשובות אין זו הדרך לשכנע את חברתך, לחברתך יש כנראה בעיות אמיתיות עם הדת מכיון שהיא איננה מסתכלת נכון על עולם האמונה והדת. זאת אומרת מן הסתם קשה לה עם עולם הדת בגלל שהיא לא רואה את מטרת עם ישראל התורה והמצוות בהסתכלות הגבוהה שלהם, ובאמת מי שרואה אותם בצורה קטנה צודק בקושי שלו לקיים את המצוות, אבל הוא צריך להבין שהתורה והמצוות זה לא מה שהוא מבין. מסופר שפעם אדם הגיע אל הרב צבי יהודה ואמר לו "אני לו מאמין באלוקים" אמר לו הרב צבי יהודה – גם אני לו. הסתכל עליו אותו אדם בעיניים תמוהות. אמר לו הרב צבי יהודה "באלוקים כפי שאתה רואה אותו אני גם לא מאמין" . זאת אומרת, העובדה שאנחנו חיים את התורה בצורה לא נכונה גורמת לנו למאוס לה. הדבר הזה כמובן הוא גם כולל אותך ואת החשיבות של כל אחד ואחד להעמיק יותר בעולם עבודת ה´.
ה"בעיות" שיש לחברתך עם הדת יכולה להעיד על כך שהנפש שלה איננה מסתפקת בהסתכלות הנמוכה ודורשת קיום מצוות מתוך הבנה יותר עמוקה- אבל השאלה היא מה חברתך תעשה עם זה. עלייך להביא אותה ללימוד הדברים יותר לעומק. בין עם זה על ידי ספרים ויש ספרים טובים ממש – כמו "אחת שאלתי" , "דע מה שתשיב לעצמך" "מצוה ולב" של הרב אלימלך בר שאול ועוד..
את יכולה גם להפנות אותה למישהי שאת מכירה שתוכל לדבר וללמוד איתה את הדברים או לשאול שאלות בחברים מקשיבים.. אני אישית אפילו מוכן להתכתב איתה בנושאים של אמונה כדי יותר לברר את הדברים לעומק..
אבל זו הדרך, הסבר קצר לא יכול לפתור לה את הבעיה אלא היא צריכה ללמוד ולהתבונן על התורה יותר לעומק וזה רק על ידי השקעה.
ראי על כך עוד:
איך להסביר למישהו על סף חזרה בשאלה? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=61894
בכל זאת, רציתי לענות לך על השאלות בדרך קצרה:
קודם כל צריך להבין עיקרון אבל שיש הרבה מאוד מה להעמיק בו – התורה איננה אוסרת עלינו שום דבר אלא רק את הדברים שמנמיכים לנו את החיים – אני אתן דוגמא שמלמדת על הכל, אבל צריך בכל נושא יותר להבין. למשל, בקשר בין בן לבת – אין איסור מהתורה לגעת בבנות ושיהיה קשר בין בנים לבנות אלא יש איסור מהתורה שיהיה קשר קטן בין בנים לבנות – התורה מנסה לכוון את החים שלנו להכי גבוהים שאפשר והיא אומרת שמותר לגעת בבת אבל רק במי שהאדם מתחתן איתה, רק נגיעה מקשר אמיתי שהוא יהיה לתמיד והוא פנימי ועמוק ובניית בית בישראל היא מותרת – קשר כזה התורה רוצה וברור שגם בקשר כזה הנגיעה והאהבה יהיו יותר גדולות – לתורה יש בעיה שלוקחים את הכוחות הגדולים שבחיים כמו האהבה והמגע בין איש לאשה ונהנים מהן באופן נמוך וקטן כמו קשר קצר או לא עלינו כמו שהדברים הגיעו בעולם החילוני ל "תשתמש וזרוק" וזו בדיוק הנקודה שברגע שאתה מוכן לחיות חיים קטנים אז אין לדבר מעצורים – התורה מדריכה אותנו איך יהיו לנו חיים [הכי] שמחים ו[הכי] טובים וטהורים וכיפיים ועמוקים וכל דבר שיש סכנה שיהפוך את החיים למצומצמים ונמוכים ומוריד אותם התורה אוסרת.
גם לעניין החילונים ש"לא כיף להם באמת" רציתי קצת להרחיב:
טעות לחשוב שלחילונים כל הזמן רע בחיים והחיים שלהם גרועים – אחרת הם היו רצים לחזור בתשובה.. וכן, אנחנו צריכים לזכור שלא תמיד כשאנחנו עושים רע אז רע לנו וכו´.
ישנם כמה דרכים להסביר את זה.. וזה גם תלוי באדם עליו אתה מדבר.
ישנם אנשים אשר לא מרגישים את הרע כי הם כל הזמן מוקפים בהנאות רגעיות שמסתירים להם את הצער. ישנם רגעים צרים בהם הם נפגשים עם ריקנות חייהם אבל ישר ממלאים אותם בהנאה אחרת.. התורה והמצוות פונות אל האדם לשנות את כל עצם חייו – לא חיים שצריכים כל הזמן למלאות אותם אלא חיים שהם עצמם עצם קיומם הם מלאים – שמחה תמידית מעצם החיים ולא צורך לספק בכל רגע את הריקנות אלא מילוי ממשי של עצם הנשמה של האדם שמופיעה..
ישנם אנשים שיש להם חיים שמלאים מתוכן מסוים שקשור בעצמו לתורה ולכן הם פחות חשים את הריקנות.. אדם שעושה חסד ועוד דברים הוא אדם שמתמלא מאור ה´ גם ללא ידיעתו ולכן אין חסר לו באופן מוחלט התורה... הוא איננו מבין לפעמים מהי התורה וכיצד היא ממש הולכת בכיוון חייו ורק בגלל ציור נמוך של התורה הוא מתרחק ממנה
אחד ההסברים לזה שכתוב בכמה מקומות הוא ממש מזעזע..
הרב קוק מסביר זאת בהתיחסות לשאלה מעניינת. אנחנו הרי מבינים שחיפוש האדם אפילו אחר סיפוק תאוותיו נובע מכך שחסר לו משהו והמשהו הזה זה הנשמה הנשמה שבו צמאה ולכן הוא מחפש... אם כן – כיצד ייתכן שכשהאדם עושה עבירה זה מספק אותו... ואפילו זמנית? אומר הרב קוק דבר נוראי – החטא איננו מספק את הנשמה אלא מנמיך אותה ומנמיך את הצימאון...
זאת אומרת העובדה שלפעמים לא חסר איננה מראה על דבר חיובי אלא על חיים יותר קטנים במידה מסויימת...
משל למה הדבר דומה:
לאדם שנולד עיוור.. או עבד.. לא תמיד יהיה לו חסר משהו בחייו והוא יתרגל למעמדו שבו הוא חי כי כך הוא מכיר את חייו – עדיין אם נדע שאפשר להציל את האדם הזה נרצה לעזור לו מתוך הבנה שחייו יהיו יותר טובים אם הוא יפתח אותם.. לפעמים עיוור מרגיש בחיסרון כשהוא נפגש עם מישהו שרואה...
ולעניין הנצרות והאיסלם:
גם הנצרות וגם האיסלם מסכימים שה´ קיים והוא ברא את העולם המחלוקת העיקרית שלהם זה – באיזה עם הוא בחר... ומה הוא ציווה..
גם הנוצרים וגם המוסלמים מודים שה´ בחר בעם ישראל. אלא שטענתם היא שאחרי שעם ישראל חטא הקב"ה החריב אותו ובחר בישו ובדת הנוצרית החדשה או לחלופין המוסלמים – במוחמד. זאת אומרת כולם מודים שעם ישראל באמת נבחר בהתחלה...
מאוד קל לפרוך את מה שהנוצרים טוענים מכמה סיבות.
1.הכוזרי מסביר את ההבדל הגדול בין דת שהתחילה מאדם אחד.. לבין דת שהתחילה מ-600000 איש. כל אחד יכול להמציא ולומר – אתמול נגלה אלי ה´ ולהתחיל דת אבל בעם ישראל כל העם ראה את ה´ ולכן זה פי 600000 יותר אמין.
2. העניין השני הוא פילוסופי. הטעות הנוראית של הנוצרים שהם חושבים שייתכן שמעשי אדם יסתרו את מה שה´ חושב. ה´ בחר בעם ישראל. זאת אומרת הוא החליט דרכם להתגלות בעולם. כשה´ בוחר במשהו או יוצר משהו זה מעשה אלוקי ולכן זה חייב להיות נצחי. לא ייתכן שה´ יעשה משהו ומישהו יהרוס לו את התוכניות. לכן לא ייתכן שה´ בחר בעם ישראל להתגלות דרכם ועם ישראל ישנה את תוכניותיו. זו הסיבה שעם ישראל מאמין שהוא העם הנצחי של ה´. כשהנוצרים טוענים שהאדם הקטן יכול לסתור את רצון ה´ – הם לא רק טוענים שעם ישראל כבר לא עם ה´ אלא הם בלי לשים לב מקטינים את כוחו של האלוקים כאילו האדם יותר חזק ממנו... ולכן הם הגיעו לעיוותים מאוד גדולים בענייני השקפה. נזכיר אחד מהם שקשור למה שהסברתי:
3. השקפת הנוצרים הרבה יותר נמוכה וקשה מהשקפת היהדות המדהימה והאמיתית, אלו דברים שכדאי ללמוד אותם העומק בכתבי הרב קוק (אורות ישראל ותחיתו או שיחות הרציה על הנצרות) . הנצרות האמינה שהעולם הזה הוא מסוכן ושהאדם שרוצה להתעלות צריך כמה שיותר להתרחק ממנו.. להתנזר ולפרוש מן האשה וכו´ היא טענה שהעולם הוא מתנגד לאלוקים ובכך בלי לשים לב טענה שיש שתי רשויות בעולם... אנו היהודים אומרים שהעולם הוא מעשה ה´ ולכן איננו באמת מתנגד לה´ אלא להיפך אמור לגלות אותו ובעולם יש פוטנציאל גדול לקדושה אם נגלה זאת. חתונה ביהדות זה קודש קודשים ובנצרות עדיף לא להתחתן ועוד... זה אחד הדברים שהביא למח´ בין היהדות לנצרות מהו גן עדן. על פי הנצרות גן עדן זה העולם שאחר המוות אבל על פי היהדות גן עדן זה העולם הזה שיתעלה אחרי התיקון ושעם ישראל יבטל את המוות מהעולם ותהיה תחיית המתים ופה יהיה גן עדן... עם ישראל מאמין בפוטנציאל של העולם.
4. אנו נמצאים בדור שהוא סתירה הכי גדולה לנצרות שקיימת. הנצרות שטענה שה´ עזב את עם ישראל קיבלה סתירה מצלצלת בהקמת מדינת ישראל חזרה לתחייה. השיבה של עם ישראל לארץ הקודש הינה אולי ההוכחה הכי גדולה לבחירת הקב"ה בעם ישראל ואנו שזוכים לראות ניסים אלו שקרו בדורינו לא צריכים בכלל להסתפק בכך שאחרי 2000 שנה שעם ישראל היה בגלות פתאום – חוזר לו מכל קצוות תבל עם שנכחד וזוכה בארצו חזרה בהשגחה מדהימה. אין ספק "אשר בחר בנו מכל העמים"
אלו טענות עיקריות נגד דברי הנצרות ויש עוד מה ללמוד. אחד הקושיות הכי גדולות על הנצרות זה שיטתם שישו גם היה מעין אלוקים ובכך הם הגשימו את ה´ – מחשבה זו ששהיא בעצם עבודה זרה אי אפשר כל שכל בר דעת לקבל אותה שהאלוקים יהיה גם אדם...
לעניין דתות אחרות. כל מה שקשרו לעבודת אלילים – אינני צריך להתייחס. זוהי מחשבה נמוכה ועבודה זרה וברור בקצת פילוסופיה שהאלוקים לא פסל וכו´ . לעניין האיסלאם (שמאמינים באל אחד) – מספיק לראות לאיזו רמת מוסר ושחיתות מוסרית הגיעו דתות האיסלאם והנצרות בשביל להבין שלא בהם בחר ה´. הנצרות שהחשיכה את העולם המסעי הצלב שלה ושאסרה לפתח את המדע ועוד.. האיסלאם ששם את החרב כדגל העיקרי של האלוקים. שעשה מסעות הרג בכל העולם ועד היום אנחנו רואים את הברבריות והשפלות והשקר שקיים בדת הזו לכל מי שקצת יודע מה שהולך במדינות האיסלאם.. אי אפשר בכלל להעלות על הדעת שה´ בחר בהם.
אנו לא צריכים התמודדות זו עם הדתות האחרות – יש לנו תורה ונביאים
שהבטיחו לנו מימים ימימה שה´ לא יעזבנו לעולם ותמיד שומר על עמו ישראל.
בשביל לדעת את הדברים טוב וכדי שייתישבו על הלב – תמיד כדאי ללמוד יותר אמונה ולהעמיק ולהבין את התהליכים שעם ישראל עבר בכל הדורות ומה אמונתינו ביחס לתורה ולקב"ה כשלומדים את הדברים לעומקם רואים כמה האומונה היהודית כל כך מובנת ובהירה ונכונה ויפה ומתחברים למצוות ועובדים את ה´ מאהבה ולא מיראה. כשהדברים לא מובנים ונראים מוזרים ולא ברורים קשה יותר לקיים את המצוות ועולות המון שאלות. יש צורך ללמוד ולברר ולהעמיק בשביל להבין יותר טוב את עם ישראל ואמונתו.
בסוף לעניין ההוכחה אם ה´ קיים אינני יכול לענות על זה בקצרה ואם היא תרצה לקרוא או את תרצי אני ממש ממליץ ואני כותב לך פה תשובה קצת ארוכה בנושא:
את העניין הזה של הוכחות באמונה הייתי רוצה קצת להרחיב:
כולנו רגילים לצטט את המשפט ש"אמונה" זה לא הוכחה – זה ידיעה פנימית.. מה הכוונה? האם הכוונה שלאמונה אין הוכחה וכל החוכמה היא להאמין בהימור?
לא! הכוונה היא הרבה יותר גדולה מזה. הכוונה היא שישנם דברים שהם חיצוניים לחיים כמו הוכחות וישנם דברים שהם עצם החיים עצמם. נניח כדוגמא שיבוא אלייך אדם ו"יוכיח" לך שאינך קיימת כלל וכלל.. וממש יוכיח בהוכחה מתמטית מופלאה.. אפילו אם יש הוכחה כזו זה לא יתקבל – מכיוון שההוכחה הזו היא חיצונית לחיים שלך ובעצם החיים שלך את מרגישה ויודעת שאת קיימת. אי אפשר לומר לך שאת לא קיימת כי זה לא רציני – זה ברור לך שאת קיימת כי זה את! זה עצמך..
האמונה בה´ איננה דבר חיצוני – להאמין אין פירושו "לדעת שה´ קיים ולקיים מצוותיו" [אמונה פירושו קשר – כמו אהבה .] ככל שאדם יותר מאמין הוא יותר "מחובר אל ה´" הוא קשור אליו.. עד כדי כך שהרב קוק כותב שהמאמין השלם יהיה כל כך קשור אל ה´ וה´ יופיע בקרבו עד שעצם ידיעתו שהוא חי תהיה הידיעה שה´ קיים כי חייו והופעת ה´ יהיו אחד. הדבר הזה הוא עצום מכל הוכחה – זה עצם החיים.
כשאנחנו עוסקים באמונה [אנחנו עוסקים בקשר עם ה´ קשר שמחיה אותנו שמרומם אותנו שמפרה אותנו ומעשיר אותנו בחיים , בשמחה, במחשבה וברגש. האדם המאמין = דבוק בה´ כל חייו משתנים – זהו איננו דבר ששייך בו הוכחה – הוכחה זה משהו חיצוני.]
יותר מכך – כשאנחנו נסתכל ביום יום מי הם האנשים שחוזרים בתשובה ומי הם האנשים שחוזרים בשאלה נראה שכמעט כולם למעט אחוז – לא שינו את דרכם בגלל השכל אלא בגלל מצב רגשי זה או אחר – המוני חוזרים בתשובה התעוררו מבחינה רגשית להכיר בחייהם ובה´ – ויותר מכך כמעט כל החוזרים בשאלה יגידו שהם עדיין מאמינים שיש אלוקים אבל קשה להם.. ועוד.. מה זה אומר? זה אומר שעיקר הבניה שצריך לבנות בשביל להאמין זה קשר לה´ – קשר למצוות , הזדהות ואהבת התורה והמצוות. – הצד ההוכחתי הוא כבר קטן (ולא שהוא לא קיים) .. אדם צריך לשאול את עצמו – אם יוכיחו לי במאה אחוז שיש ה´ – אני כבר לא אעשה בכלל עבירות? האם בני ישראל לא עשו עבירות? אין הקשר לה´ כמעט תלוי בהוכחת האמונה אלא בעיקר בחיבור ובדביקות.
הדבר דומה למשל שנתתי מקודם עם הבחורה האוהבת – היא איננה תרצה הוכחה לכך שיש אהבה – היא לא צריכה את זה ואין זה מעסיק אותה כי האהבה ממלאת את כל החיים שלה וזה בכלל לא משנה לה מה ההוכחות אומרות – מבחינתה ברור שיש אהבה. בשביל להאמין צריך לרומם את האמונה צריך להעמיק ולהרחיב את האמונה –[ צריך למצוא את הקב"ה בקרבך... ]אמונה זה חיים , זה חיים של הופעת ה´ בתוכינו, חיים מלאים שמחה וטהרה ועדינות ורוממות. כל צד מכוחות הנפש של האדם מתרומם כשהאדם דבק בה´, זה כמו שמחברים מכונה למקור חשמלי כך גם האדם מתחבר למקור של חיים ויש מה להרחיב בזה (אם תרצי הרחבתי בזה בשאלה "קשר עם ה´" - https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=91593 )
זוהי אחת הסיבות למשל שהיהדות אומרת "נעשה ונשמע" קודם כל תעשה = תיצור קשר לה´ ואז תוכל גם לשמוע. לצערינו הרבה פעמים מחוס הזדהות עם המצוות הנעשה גורם את ההיפך וזה דבר שצריך לבנות.
בעין ראשונית זה נראה טענה מאוד אמיתית – "תוכיח" ברור שבזה תלוי הכל .. אבל אין זה נכון. כדוגמת זה שיבוא אלינו אדם ויאמר "מי אמר שאנחנו בעצם לא איזשהו חלום של פרפר??" – זו באמת טענה מעניינת – מי אמר? אז נאמר לאותו אדם – אתה צודק! תקפוץ מהגג זה הכל חלום.. כמובן שהוא לא יעשה זאת – מכיוון שיש אמירות שהם יפות מבחינה פילוסופית אבל החיים אומרים אחרת – אנחנו לא באמת מייחסים להם חשיבות ולא נשנה את חיינו לפי הטענות האלו כי הדברים הכי חשובים שבחיים בדרך כלל לא עומדים על הוכחות אלא על תודעה עמוקה. לכן
כשאדם מחפש הוכחה לאמונה צריך בעיקר לעסוק בלבנות בו את הצד שיחיה ויראה את הדברים בצורה הרבה יותר בהירה – לבנות בו את התודעה העמוקה של מה זה תורה ומצוות עד שלא יהיה צריך הוכחה – ואז גם נוכל לתת לו את ההוכחה.
כשאדם חילוני מגיע אלי ואומר לי "תביא לי הוכחה שיש אלוקים" אני קודם כל אומר לו – יש הוכחה אבל בשביל שאני אוכל להביא לך אותה אני צריך ש"תרצה להאמין" כי יש הבדל גדול בין אדם שלא רוצה להאמין וצריך להביא לו הוכחה, לבין אדם שרוצה להאמין ומביאים לו הוכחה. קודם כל הדבר נובע מכך שהוכחה למציאות ה´ – היא הוכחה לוגית ולא מתמטית = זה משהו שאיננו נוסחה (אף על פי שיש כמה הוכחות כאלו) אלא זה הוכחה כזו שהיא נובעת מתוך המציאות שאדם ישר יהיה חייב לקבל אותה.
ניתן דוגמא:
נניח יש בחורה שמאוהבת במישהו (למה תמיד אותה דוגמא?? האמת כי יש קשר בין אהבה לאמונה ולכן קל לתת דוגמאות בין אחד לשני) וכל הבנות יודעות שהוא לא מאוהב בה.. יותר מכך הן גם רואות הרבה סימנים שהוא לא מאוהב בה ואומרות לה את זה. אבל היא – כל הזמן רואה שהוא קורץ לה.. *) והיא בטוחה שהוא אוהב אותה. זאת אומרת הרצון שלנו יכול לעוות את ההסתכלות הבהירה וכשאדם רוצה לא להאמין אפילו אם יראו לו את ההוכחות זה יראה לו כדבר קטן והוא לא יקבל את זה או שזה לא יהיה רלוונטי [(עייני בכוכבית למטה אם תרצי*) ] – אבל ברגע שאדם ירצה להאמין הוא פתאום יראה כמה הוכחות יש – ויש הרבה וברור יהיה לו שהכל נכון – ויותר מכך כמו שאמרנו מקודם – כל התורה הזו והמצוות והאמונה בעומקם ייראו לו כל כך הכרחיים ואמיתיים שברור שזה נכון ואיך אפשר לחשוב אחרת.
אומנם כדי לצאת ידי חובה אכתוב עוד דבר..
כמובן שלא על כל פרט שביהדות נכון להביא הוכחה – ישנו מצב שבו האדם ברור לו על רוב הדבר ולכן הוא מאמין גם לשאר. אם למשל תגיעי למסקנה שיש אלוקים וברור שעם ישראל הוא העם הנבחר תוכלי ישר גם להניח שכנראה התנך נכון ולא צריך דוקא הוכחה ספיציפית עליו – זאת אומרת את עניין התנך אפשר להוכיח מכל מיני נקודות. ולאו דוקא על התנך עצמו...
אף על פי כן ראיתי לנכון כן לכתוב כמה דברים שלדעתי הם הוכחות גדולות רק כדוגמא ולדעתי כל מי שיותר יגדל באמונה ועבודת ה´ יראה כמה ההוכחות האלו נכונות.
לגבי התנ"ך – הטענה הידועה שכל הדתות וכמעט כל העולם האמין ומאמין בתנך איננה טענה קטנה כלל וכלל , העובדה שכל העולם האמין בדבר הזה זה דבר גדול מאוד – וזוקק הסבר למי שלא מאמין לא- סוף סוף התנך איננו רק סיפורים על קריאת ים סוף. וגם התנך איננו רק נבואות של אדם אחד – רוב התנך הוא סיפור על עם שלם ועל כל מה שעבר עליו.. במשך תקופות ארוכות – זה איננו דבר שאפשר סתם ככה להמציא (כמו איזו נבואה של ספר יוחנן או הברית החדשה) מדובר פה בהיסטוריה אדירה.. של אלף שנה ויותר... מבריאת העולם עד ירושלים זה שלושת אלפי שנה זה לא סתם כרוז של איזה נביא...
וגם פה אני בטוח שדבר שהיית רואה בו כדבר שהגיוני להאמין בו ושהיית רוצה להאמין בו (תחשבי על סתם דבר) העובדה שכל העולם קיבל אותו היה מהווה הוכחה מאוד גדולה...
ישנם המון דברים ארכיאולוגים שמעידים על הרבה מהדברים בתנך –בואי רק נזכיר את הכותל המערבי ושרידי המקדש.. יש הוכחות לעם ישראל במצרים, בעיר דוד נמצאו שמות רבים המופיעים בתנך, המזבח של יהושוע בהר עיבל וגם עם זה המון מסכימים , יש את אפלטון שכותב בספרו שהוא פגש את ירמיהו ועוד כל מיני דברים מעניינים
נעבור להוכחות על עם ישראל – כמובן יש את טענת הכוזרי שאי אפשר להמציא מעמד הר סיני (זה לא ההוכחה הכי טובה וגם הוא לא מביא אותה כהוכחה וצריך ללמוד אבל זה מצטרף לעוד דברים) ... כיצד אפשר להתעלם מכך שיש פה עם מיוחד העובדה ששליש ממקבלי פרס נובל יהודים ואנחנו פחות מאחוז בעולם שכל העולם שמע עלינו ומתעסק בנו – [שעם ישראל חוזר לארצו אחרי 2000 שנה מי ראה כזה דבר אי פעם? וכי קיבוץ גלויות אינו הוכחה – אין לך הוכחה גדולה מזו.. זוהי תופעה שכל העולם לא יכול להסביר בכלל ואיך ארץ ישראל היתה שוממה עד שהגענו אליה? אין תופעה כזו בכלל... ](ועוד שאלו נבואות מפורשות...) אפילו לא עלינו האנטישמיות והשואה – אינני אומר שאין פה שאלה גדולה והייתי מוכן אפילו לקבל את השאלה – אוקיי יש אלוקים והוא רע אבל לומר שאין פה כלום? שמכל העמים רצו להשמיד את העם היהודי ולומר שאין פה שום ייחודיות בעם הזה?? זה נראה לי לעצום עיניים...
כמובן על הכל זה להכיר את התורה האדירה שבעם ישראל – שמי שמכיר ולומד את הדברים לעומקם מבין שברור שכל זה אמת וחייב להיות כך – כשאנחנו נפגשים למשל עם תורת הקבלה – שאין דבר כזה בכל העמים – יש אולי פילוסופים אבל אנשים שמתארים איך נראים העולמות העליונים...
הפגישה עם גדולי ישראל ואיזה דמויות הם היו - וכי נראה לך שהרב קוק והגרא היו זיוף?
אני כותב פה המון פרטים כי הם כולם מצטרפים והבעיה היא שהחושך מסמא את עיניינו ואנחנו בדרך כלל לא רואים אבל כל העולם כולו מלא בהוכחות.
אפילו מצב עם ישראל וכמה שהערבים מתנכלים לנו – למה זה? למה הם רוצים תארץ הזו—האם כל העולם הזה מקרי?
כמובן שעל כולם וכמו שאמרתי במכתבינו הראשון – כשאדם גדל באמונה הוא לומד לראות את ה´ בכל מקום – ובכל הבריאה וגם בכל ההסטוריה – דברים שנראים בעיניינו כקשים (נניח בכך שבדור הגאולה יש הרבה חילונים) כשמבינים אותם הם כל כך ברורים שהם בעצמם הופכים להיות הוכחות...
עד כאן להפעם, אני מקווה שהדברים הובנו – דעי לך שבדברים שכתבתי כאן יש המון יסודות בגישה לאמונה וייתכן שכתבתי קצת בקצרה . הייתי מציע לך לעיין טוב בדברים כי תרווחי מהם הרבה.
אשמח מאוד מאוד לקבל ממך הערות כי באמת ייתכן שהדברים לא לגמרי מובנים וארצה לשמוע שאלות כך נוכל אולי לחדד טוב טוב את הדברים שכתובים פה לפני שאמשיך לשלב הבא – דעי לך שמי שאומר אין לי שאלות – אני אומר לו אולי לא הבנת כי מי שמנסה טוב להבין תמיד תהיה לו איזושהי שאלה או שתיים להבנה לכן אני מאוד אשמח אם תשאלי (וגם אם לא אז אולי יש יוצא מן הכלל... )
אני יודע שזה היה קצת ארוך אבל זה שווה את זה כשמדובר באיך החיים שלך יראו...
אני גם מקווה שאת קצת מעריכה כי באמת לקח לי זמן לכתוב את הדברים הללו,
אבי,
• נספח:
• לא רצית לסבך אותך לכן לא כתבתי את הדברים למעלה ואם תרצי יש פה הרחבה שכלית קצת – צריך להבין מה העניין של הוכחה לוגית – היא איננה הוכחה מתמטית של מאה אחוז אלא הוכחה בהגיון שמה שהאדם אמור להשיג ממנה זה שהיא תהיה מספיק טובה בשביל שהוא יחיה על פיה – נניח הוכחה שהמעלית לא תיפול = כשאדם עולה על מעלית יש סיכוי מסוים שהיא תיפול – אף על פי כן החיים אומרים שלא כך... והאדם יעלה על המעלית כי בשביל לחיות הידיעה שזה לא נופל בדרך כלל מספיקה לו – שאנחנו מחפשים הוכחה שכלית למציאות ה´ אנחנו מחפשי הוכחה כזו שמספיקה בשביל שתחיה על פיה – ופה נכנסת הבעיה שכתבנו כי כשהאדם לא רוצה להאמין בכלל הוא רואה את הצד הקטן שכמעט לא קיים כאילו הוא מאוד משמעותי והוא אומר "טוב אבל סוף סוף המעלית יכולה ליפול"...
• עוד נספח חשוב:
• כתבתי שהרב קוק אומר שהמאמין השלם איננו צריך הוכחה כי מציאות ה´ היא כאילו מול עיניו כמו עצם חייו – אבל אנחנו איננו מאמינים שלמים ואף על פי שאנחנו דבוקים בה´ – אנחנו דבוקים ברמה מסויימת ותמיד יש איזשהו צד שמסתיר לנו את ה´ וצריך לפעמים להילחם בו בשביל הצד הזה יש עניין בהוכחות שהם כמו עמודי תווך להחזיק את האמונה שכן יש לנו שתוכל גם להתמודד עם המציאות כשיש חושך... (וצריך עוד קצת להרחיב...)
הנספח האחרון הוא הוכחה פילוסופית מעניינת על מציאות ה´:
פילוסוף אמר – האדם הוא מוגבל והעולם הוא מוגבל – אין כח בידי המוגבל להבין את האין סוף – יותר מזה המוגבל לא אמור בכלל לחשוב שיש כזה דבר אין סוף כי אין לו יכולת לקלוט כזה דבר (כמו שמחשב לא יכול להבין שיש אין סוף) זה שאדם יודע שיש כזה מושג – אין סוף זה אומר שמישהו מבחוץ הטביע בו את זה – וזה אלוקים...
אם אנחנו נוסיף על דבריו נאמר - יש באדם צד כלשהו ששייך לאין סוף וזה הנשמה האלוקית...
גם כמובן את יכולה להראות לחברתך את התשובה בעצמה וזה יכול לעזור לה מאוד אם יהיה לה כח לקרוא.
אני אשמח ממש לדעת מה קורה עם זה ועם חברה שלך ואם הדברים שכתבתי עזרו, אנא החזירי לי תגובה לאימייל,
אבי,
wolfsonavi@gmail.com