איך מלמדים את האבות ואת האמהות

שלום וברכה

א. נקודת המוצא שלנו צריכה להיות שאנו מבקשים ללמוד תורת אמת. ללמוד תורת אמת משמעה לנסות לכוון את עצמנו להקשיב למה שריבונו של עולם מלמד אותנו בתורתו. לא ניגשים לתלמוד תורה עם אג'נדה קדומה, או עם רצון זה או אחר. לא אנחנו מכתיבים לתורה מה היא צריכה לומר, אלא אנחנו לומדים בתורה את מה שכתוב בה. הטהרה הפנימית הזו היא כורח לפני כל לימוד תורה.
ב. מנקודת מוצא זו אנו רואים ראשית את היחס לאבות ולאמהות ולגדולי האומה. זהו יחס מעריץ, מאדיר, מכונן. אלה האבות והאמהות שלנו. הם אלה שהולידו את האומה הישראלית. הם אלה שזכו להתגלות שכינה שחיה בתוכם; הם קראו בשם ד' בכל מקום שהם באו אליו; הם אלה שהקב"ה כרת עמם את הברית, שהייתה בהמשך מקורה של יציאת מצרים, ומוזכרת בתורה לסיבה העיקרית של השיבה מהגלות; הם אלה שבתורת הסוד קרואים "מרכבה לשכינה"; הם אלה שההבטחות על ארץ ישראל וכינונה של הברית לעם ישראל מבוססת עליהם – כל היסודות האלה ועוד אחרים צריכים לגרום לנו להשיל את נעלינו מעל רגלינו קודם שאנו עוסקים בדמותם.
ג. ריבונו של עולם מלמד אותנו גם את העובדה שעולמם הענקי והעליון אינו עומד בסתירה לעובדה שהם היו בני אדם. זהו ייחודה של תורת ישראל, שדמויותיה הם סולם המוצב ארצה וראשם מגיע השמיימה. אנו חייבים כלומדי תורה לעלות ולרדת בסולם זה תדיר. מעולם מעולם מעולם לא הייתה מסורת תלמוד תורת משה בישראל שטענה אחרת, ושלא התייחסה לדמותם כבני אדם. הגמרא והמדרש, רש"י והרמב"ן, ראב"ע ורשב"ם וכל מפרשי המקרא לאורך כל הדורות לימדו אותנו את היסוד הזה. כאמור, בשל העובדה שאנחנו מחויבים ללמוד את תורת ד', אנו מחויבים ללמוד את שני קצוות הסולם, ומי שאינו עושה זאת – אינו לומד את תורת ד' אלא משהו אחר.
ד. חשיבות הלימוד הזו אינה נובעת חס ושלום מהקמת ה"ועד לחיפוש חטאי האבות". הקמה זו היא מסוכנת מאוד לא רק בשל העובדה שהיא לא מכוונת לאמתתה של תורה, אלא בשל העובדה שהיא מביאה לתוצאות קשות: הנמכת דמותם של האבות עלולה להוות מקור להנמכת התביעות מאתנו, שכן אם אנחנו יכולים חס ושלום להשתלח בדמותם של האבות – משמע שאנחנו ראויים לכך ובסדר, והם ואנחנו נמצאים באותו מישור.
ה. חשיבות הלימוד הזו נובעת כדי ללמוד את דבר ד' במלואו. גם הביקורת על האבות היא דבר ד', שהרי ממנה אנו למדים גם מה אינו רצוי בעיני ד', ועוד יותר – אנו למדים כיצד האבות עצמם התמודדו עם המקומות הכהים הללו. לדוגמה, מי שלומד בפרשת לקיחת הברכות רק את התרגום המופיע ברש"י "בא אחיך בחוכמתא" ומסתפק ב"אנכי – עשו בכורך" פשוט אינו לומד את תורת ד' במלואה. הוא לא לומד את המאבק האלוקי במרמה; הוא לא לומד את נפתולי הדרכים בהם התפתל יעקב אבינו בעקבות כך; הוא לא לומד את התיקון לכך; ובעיקר – הוא לא נעשה אדם טוב יותר, שכן הוא לא למד את השיעור הגדול של התמודדות עם המרמה. זו דוגמה אחת מני רבות, שיכולות לבטא את נמיכות הקומה בסוג של תלמוד תורה המנוגד לכל הדרך בה הלכו כל הפרשנים ללא יוצא מן הכלל, ובהמצאת תלמוד תורה חדש.
ו. כשהוא מלמד כך בני נוער תורה הוא גם עלול להגיע לאותו מצב שאת מתארת – לחוסר אמון בתורה ובמלמדיה; בתחושה הקשה שאין חשיבות לאמת, ליושרה, לחסד, או לכל עניין אחר אלא רק שהאבות והאמהות ימשיכו להיות מתוארים אך ורק כדמויות בשמיים, ובסופו של דבר לאחת משתי תוצאות קשות: או לבעיטה חס ושלום בתורה כולה בשל תחושת חוסר היושרה שלה, או ללימוד תורה חסר רלוונטיות המחמיץ את יסוד הסולם.
ז. לכן צריך להימנע מלימוד תורה הן ב"תנ"ך בגובה העיניים" והן ב"תנ"ך בגובה השמיים". האבות והאמהות אינם בגובה העיניים שלנו, ואסור לנו בשום אופן להסכים ללימוד תורה בדרך זו, גם בשל העובדה שזה מנוגד לאמור בתורה, וגם בשל העובדה שזה מנוגד למסורת ישראל ואפילו להלכה. גם לימוד תנ"ך בגובה השמיים מנוגד לאמור בתורה, בשל העובדה שלא זה מה שהתורה אמרה, ולא זו הדרך בה למדו כל הפרשנים וכל חז"ל. צריך ללמוד "תנ"ך בגובה הסולם" !
ח. על כן, הדרך הראויה ללמוד היא בסדר הזה. הסדר שמתחיל במרומי שמיים של האבות, בראייה הכללית שלהם, בגישה, בהשלת הנעליים מעל הרגליים, ובהבנה מיהם האבות והאמהות. הוא ממשיך בלימוד מדוקדק של האמור בתורה עצמה, ובמקומות בהם עולה כי האבות והאמהות נהגו שלא כשורה – הוא דן בשאלה זו, לא כשש על כך כמוצא שלל רב, אלא בניסיון להבין מה אירע, מה התורה מלמדת על כך, כיצד יצאו מזה, כיצד באה גדולתם לידי ביטוי בטיפוס מחדש ועוד ועוד. אני ממליץ בדרך כלל לעשות זאת רק במקומות בהם חז"ל או הראשונים כתבו דברים על האבות והאמהות, הרבה בשל החשש שעצם העמדת עצמנו כשופטים על האבות עלול לגרום נזק גדול. התנועה המתמדת על הסולם נידונה בכל כך הרבה מקומות בדברי חז"ל ובראשונים, ונראה לי כי עיסוק בסוגיות אלה דרכם הוא עשיר דיו כדי ללמוד את כל הנושא הזה.
ט. לאור עקרונות אלה כתבתי את המאמר שמצאת, ואני חושב שזו דרכם של מבקשי האמת בתלמוד תורה, ולא פחות מכך – של החינוך האמיתי של דמות האדם וההתמודדות עם היותו מורכב מנשמת חיים של הקב"ה ומעפר מן האדמה כאחד.

כל טוב