איך לעצב דעה משל עצמי

שלום לך שירה (אני ממש אוהב את השם הזה, יש לי בת עם אותו שם. . .).
שאלת כמה שאלות, כמו איך להגיע לאמונה התמימה שאין עליה שאלות וכו´, אבל השורש, הבסיס לכל שאלתך, היא הרגשתך שאינך מצליחה לעצב לעצמך דעה, כיוון מחשבה עצמאי שאת בטוחה בו.
השאלה שאת שואלת, מעבר לכך שהיא שאלה חשובה מאוד שטוב מאוד שאת מבררת אותה, היא שאלה שמטרידה רבים. אנחנו נפגשים במהלך החיים עם אנשים, בוגרים, בגילנו או אפילו צעירים מאיתנו, שמביעים דעתם בנחרצות רבה, בשכנוע גדול, ויש איזו ´קנאה´ בהם על הדרך המבוררת להם.
אז מה עושים עם זה?
כמה דברים. הדבר הראשון הוא לראות את היתרון שבמצבך. יש שמביעים דעה בנחרצות, משמיעים טיעונים משכנעים וכו´, אבל בעצם הם ´מחפים´ על חוסר ביטחון עצמי. כדי לא להרגיש ´תלושים´ הם ´מעגנים´ את עצמם במקום זה או אחר, בדעה מסוימת שהם שמעו בעבר ו´אימצו´ אותה למרות שהם לא ביררו את מעמדם. מכאלה וודאי שאין מה ´להיבהל´. יש לך יתרון עליהם בהכרתך את עצמך ובבטחון העצמי שיש לך לעמוד ולומר שאת בתהליך של חיפוש, תהליך קשה, לא סגור כרגע, אבל תהליך אמיתי הרבה יותר מלשקר לעצמך. כמובן, אי אפשר לדעת מי זה מי ואינני מתכוון לאף אדם מסוים, אבל צריך לדעת שיש כזו מציאות ואין להיבהל ממנה.
הדבר השני, והוא חשוב לא פחות, הוא ההבנה שאנשים שונים הם פשוט אנשים שונים. גם אני, בישיבה התיכונית, הסתכלתי במבט ´מעריץ´ על מספר אנשים שהביעו דעות בנחרצות. עד היום הם עומדים בדעתם שאני מאוד מעריך ולומד עד היום, אבל מאז למדתי לראות שאני שונה, שיש לי תפקיד אחר. כמובן, גם אני בונה לעצמי את עולמי, אבל בקצב אחר, מתוך מגמה אחרת. אותם חברים מהר מאוד פנו לעסוק בחייהם לפי תפיסתם, גדלו ´ישר´ לתוך תפקיד שמאוד מתאים להם, ואילו אני מתפתח יותר לאט, במה כיוונים, אבל ממש אין עם זה שום בעיה. אמנם, בשלב הראשוני מרגישים איזה הפסד, כי בעצם להם יש ולי עוד אין כלום, אבל מאידך, הבניין שאת בונה יהיה עשיר יותר, נוגע ביותר תחומים, מפותח יותר. ככה זה בחיים ולכל צד היתרונות שלו.
כמובן, מעל גבי כל הדברים האלה, צריך גם לעשות את העבודה הפשוטה והמתבקשת והיא לעצב לאט לאט את האמונות והתובנות שעומדות בבסיס חייך. כל אדם חייב לדבוק באמת שלו בכל כוחו, אבל האמת היא שאין אמת אחת לכל האנשים. כל אחד מאמין, חושב, חש, מגיב ועוד ועוד, כפי האישיות הפרטית שלו. את צריכה לחפש לא רק אמת ´שכלית´, טיעונים כאלה או אחרים, כי, כפי שנסיוני מלמד אותי, ישנן הרבה תשובות להרבה שאלות, ולכן לא רק השכל מכריע. ישנו גם עניין של זהות נפשית, תחושה שאדם לומד במהלך החיים לחפש לעצמו וגם למצוא, איזו דעה, מעבר למבחן השכל, הוא מסוגל לקבל, לאמץ לעצמו כדרך חיים. תנסי את זה – מומלץ.
לגבי האמונה בתוך עולם היהדות אין לי מה לומר לך מעבר למה שאמרתי קודם – תשמעי, אם יש לך צורך, את הצדדים השונים, ובידקי מהו הצד שאיתו את מזדהה, מהו הצד שנראה לך הכי נכון, ולא רק מבחינה שיכלית. כמובן, יש ערך בדברים האלה למסורת וכן לאמון ברבנים מסוימים ש´עליהם גדלת´.
לגבי השאלה האם בכלל היהדות נכונה יש לי המון מה לומר, אבל אני חושב שתוכלי למצוא על זה תשובות טובות שכבר כתובות, שלי ושל אחרים, כך שחבל להאריך בנקודה הזו.
העניין האחרון ששאלת עליו, האם נכון לחפש את מי שתבני איתו את ביתך כאשר את בשלבים האלה של בניית האישיות הוא עניין חשוב ורגיש מאוד. להתחתן צעירים קל יותר מהרבה בחינות, אבל אחרי החתונה יש יותר ´עבודה´ כי ההתפתחות של בני הזוג ממשיכה אחרי החתונה בצורה רצינית יותר, שהרי הם התחתנו צעירים יותר, וממילא צריך יותר עבודה כדי להסתגל לא רק לשני, אלא לאופן שבו הוא מתפתח. מצד שני, מעבר לכך שקל יותר למצוא עם מי להתחתן כשצעירים יותר, מי שמצליח לגשר על הפערים האלה של בניין אישיות במקביל רוכש דברים שזוג אחר, מבוגר יותר, לא רוכש אותם בחיי הזוגיות שלו. הכלל הוא שצריך להגיע מוכן לנישואין, תוך מודעות לבעיות שעלולות להיווצר וכו´.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il