שאלה
בס"ד ובהשתדלותינו
שלום,
בשבט שלי ב"ה אין כל כך הרבה בעיות כתוצאה מהעובדה שהוא מעורב אבל אני חושבת שדווקא בגלל זה כדאי לשפר עוד ואני חושבת שתמיד צריך לשאוף ליותר ורק לעלות ולהתקדם באמונה אני מאד אוהבת אותם ואני רוצה לעזור להם אבל הם לא כל כך מוכנים לקבל את העזרה ואת הרצון שיש לי כולם מעריכים אותי בגלל מי שאני אבל אף אחד לא מנסה להשתפר בעצמו פעם מישהי אמרה לי שהיא מפחדת להיות כמוני כי אני כל כך 'כבולה' באיסורים אני רוצה לצעוק לפעמים איך אתם לא רואים שאני מאושרת??
חשוב להדגיש שמדובר בשמיעת מוזיקה לועזית אולי בגדים קצת צמודים צפיה בסרטים שלא מתאימים כל כך בנים יחד עם הבנות אבל בסה"כ מה שהכי חסר להם זה יראת שמים
אני רוצה לעזור להם אני רוצה שהם יהיו טובים (אני יודעת שהם יכולים הם לא שונים ממני!) ושלהם יהיה טוב האם יש דרך שבה אני יכולה לעשות את זה?
תודה רבה!!! וסליחה על האורך..
תשובה
שלום לשואלת היקרה,
אני מתנצלת על העיכוב בתשובה. חשבתי על שאלתך רבות, והתלבטתי מאוד מה להגיב.
קצת קשה לתת עצות כשאני כלל לא מכירה את השבט שלך, ולא את היחס שלך אליו ושלו אלייך, אך אנסה בכל זאת, ויהי רצון ש-ה´ יהיה בעזרי.
משאלתך עולה שאת בחורה שמצליחה ב"ה להתחזק ולהתקרב אל ה´ – הן באמונה והן במעשים, למרות שהסביבה שלך נוהגת מעט אחרת, ועל זה מגיע לך יישר-כח.
חשוב שתדעי שעצם הנוכחות של אדם ירא שמיים, שמקרין טוב-לב ואהבת הבריות, ושמחה רבה, זה כשלעצמו משפיע רבות על הסביבה (גם אם לא רואים זאת. לפעמים תוצאות מגיעות אחרי שנים, או במינונים נמוכים שקשה לנו להבחין בהם).
אבל כשאנחנו באים לדון בהתנהגות של אנשים אחרים, אנחנו צריכים לשים לנגד עיננו את האמירה החשובה של חז"ל – "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו", ושמעתי פעם שבעצם אנחנו אף-פעם לא יכולים להגיע למקומו של חברינו. כי אפילו אם נעמוד בדיוק בדיוק באותו נסיון לכאורה, אנחנו לא אותו בן-אדם, לא גדלנו באותם תנאים, לא קיבלנו את אותם כוחות נפש מהקב"ה, ולכן אנחנו לא יכולים לשפוט את חברינו. ואם כבר משומה החלטנו כן לשפוט, מורים לנו חז"ל "הווה דן את כל האדם לכף זכות" – כלומר, אם כבר החלטנו כן לשפוט את חברינו, אז תמיד תמיד לשפוט אותם לטובה!
ולכן עלינו להיות זהירים מאוד ולא להחליט על אדם מסויים האם יש לו יראת שמיים או לא. וגם אם את רואה על חברייך לשבט שהם עושים מעשים שעדיף להמנע מהם, צריך לדון אותם לכף זכות (למשל, שאינם מבינים שדבר זה חשוב, או למשל שהם עושים כך כיוון שכך הורגלו), ורבי נחמן לימד אותנו שעל-ידי זה שדנים אדם לכף זכות אפשר ממש להחזירו בתשובה גמורה...
אז מה כן אפשר לעשות?! ובכן, השאיפה שלך צריכה להיות להתקדם ולהתחזק בעצמך! אך כיוון שאת מאוד אוהבת את חברייך, את רוצה שגם הם יזכו לטעום יותר קרבת אלוקים, ויתחזקו יחד איתך. וזה יפה מאוד. אבל את צריכה כל הזמן להזכיר לעצמך שאינך באה לחנך אף-אחד מלבד עצמך, ומתוך אכפתיות את מספרת על הדברים שאת לומדת ומשתפת גם את חברותייך (גם להם יהיה קל יותר לקבל את ה´דוסיות´ שלך כאשר לא תבואי בגישה שאת מנסה ללמד אותם משהו, אלא שאת לומדת ורוצה שילמדו איתך).
ואחרי כל ההקדמה הזו, מה באמת אפשר לעשות? את מכירה את החבר´ה טוב ממני. נסי לחשוב על בנות שנראה לך שהיו רוצות להתחזק יותר, נסי לקבוע איתן אולי ´חברותא´.
אולי תנסי לארגן שיעור אמונה קבוע לשבט (אם יש באזור מגורייך ישיבת הסדר אולי אפשר להעזר באחד מתלמידיה, או באחד הבוגרים של הסניף). עדיף, לדעתי, להתחיל מקבוצה קטנה שבאמת מתעניינת, ולאט לאט הקבוצה בעז"ה תגדל.
עוד דבר שאת יכולה להתחזק בו, הוא לא לפחד לומר מה שאת חושבת. מישהי אומרת לך שהיא חושבת שאת כבולה?! תסבירי לה למה בעצם מאוד טוב לך..., מארגנים איזשהי פעילות שנראית לך לא לעניין? תסבירי שאת לא תגיעי ותנמקי למה (וגם תתנדבי לעזור להכין פעילות חלופית) – כמובן שהכל צריך להעשות בדרכי נעם. נסי לחשוב מה יהיה הקצב המתאים לשבט ´לספוג´ את הדברים האלו.
עוד דבר שאפשר לעשות הוא להצטרף לדוכנים של ´מעייני הישועה´ בימי שישי (או דומיהם). לכאורה זה נשמע לא קשור, אבל על-ידי זה שמפיצים תורה ברבים, ומנסים לקרב רחוקים, ממילא גם מתחזקים בעצמנו!
ושוב – עיקר מה שאת צריכה לעשות הוא להתחזק בעצמך, ובמקביל לשמור על קשרים טובים עם חברותייך כדי שיוכלו לראות שלמרות שאת מתחזקת את עדיין ´נורמלית´...
המון בהצלחה, מקווה שעזרתי.
אשמח אם תספרי לי מה ניסיתי, ואיך הולך...
חני.
Hani_miryam@hotmail.co.il