איך להתקדם בעבודת ה'?

שלום לך.
המגמה שלך כאן היא בלי שום ספק חיובית. את אומרת שאת לומדת באולפנה, אבל רק יורדת ברמה רוחנית. ובכן הבנה שכזאת היא החלק החשוב ביותר לעליה רוחנית! עצם העובדה שאת מרגישה שאת יורדת, אבל רוצה לעלות, ונראה שזה גם מפריע לך, והשקעת את הזמן לשאול ולברר על זה תשובה, זה צעד [ענק] בכיון החיובי. עכשיו מתוך ההכרה הזאת אפשר להחפש מה עושים כדי להמשיך להתקדם.
אפשר לקחת דברים קטנים. בדיוק אותה שיטה שבכל שיחה לפני ראש השנה אומרים אותה. לקחת כל פעם משהו קטן ולהשקיע בו. מודה אני, שלום לחברות, קטע אחד בתפילה בו משתדלים להתרכז. כדאי לקחת דברים מתחומים שונים. גם הלכות אבל גם מידות. אפשר גם ללמוד. לימוד של נושא הלכתי מסוים בעיון בהחלט יכול לעזור לך לקיים אותו. לי זה עזר ואני מכירה עוד שזה עזר להם. לימוד תורה באופן כללי יעזור לך להתקדם. את יכולה לברר היכן באזור מגורייך יש שיעורי תורה לבנות, ולמצוא את המסגרת המתאימה לך.
זאת גישה אחת של איך להתקדם. גישה נוספת שאפשר לנסות במקביל זה לחפש את הסיבה לירידה הרוחנית. איזה דבר אחד עקרוני שכל השאר נגרם ממנו. כדאי בהחלט להתייעץ עם מחנכת או יועצת ואפילו חברה טובה. לא תמיד מצליחים למצוא סיבה, לא צריך להתייאש אם לו מוצאים, ולכן גם לא כדאי לנסות רק את השיטה הזאת. אלא ביחד עם התקדמות בדברים הקטנים.
[ולשאלה השניה] - לימודים הם חשובים אבל הם לא הכל. טוב ומבורך שאת משקיעה גם בדברים אחרים, כל הכבוד. בתקופה זאת של החיים צריך גם (ואולי בעיקר) לפתח את האישיות, זאת תקופה שאפשר לתרום המון אפילו יותר ממבוגרים (ע"ע גוש קטיף), יש את הכוח וצריך להשתמש בו. זה דבר טוב להתנדב ולהדריך, זה דבר טוב להשקיע בתחביבים (נגינה אומנות וכאלה). אבל צריך איזון. יש לי חברה שלא עשתה בגרויות ועכשיו בזמן שכולן מתחילות ללמוד כבר היא צריכה לעשות בגרויות במכינה אקדמית לפני שתוכל להתחיל. וזה קשה וממש חבל. צריך גם ללמוד עכשיו כי השכל שלנו מתפתח רק עד בערך גיל 20 אז חשוב גם ללמוד ולא רק להשקיע את עצמך בכל העולם. כי בסופו של דבר בעתיד הבגרויות יכולות לעזור לך לעזור לחברה ולהשפיע עליה. בשביל להיות מחנכת (אחד מהקצועות היותר חשובים שיש) צריך בגרויות, וכן הלאה. אם כך איך מוצאים את האיזון? דבר ראשון תכנון זמן. תכנון זמן טוב יאפשר לך להשקיע זמן בכל הדברים החשובים לך ועוד להשאיר זמן סתם להרגע. אפשר לתכנן לו"ז יומי בפנקס, סתם לערוך לעצמך בראש מה שאת צריכה לעשות, לשים פתקים על המקרר, מה שמתאים לך. דבר שני - את צריכה לקבוע סדרי עדפויות וקווים אדומים. תחליטי כמה חשוב לך כל דבר, מה קודם למה. עכשיו תציבי קווים אדומים. לדוג´ יש לי מחר מבחן גדול? אני לא הולכת לשום התנדבות של הרגע האחרון שנזכרו להודיע. כמובן שהקווים האדומים יכולים להיות לשני הכיוונים. תציבי את הקווים האלו, תרשמי אותם אם צריך ותשדלי לעמוד בהם.
ולשאלה האחרונה. את מספרת שאת אוהבת מישהו, לא יודעת מה הוא מרגיש כלפיך, וחוץ מזה אמרו לך שזה לא טוב עכשיו אז את רוצה לשכוח. אני לא יודעת מה זה העכשיו שלך, אז אני אצא מתוך נקודת הנחה שזה באמת עוד מוקדם מדי. לא צריך לנסות לשכוח, צריך לנתק קשר. (ואני מכירה כאלה שניתקו קשר בדיוק מהסיבה של גיל צעיר מדי ובסופו של דבר התחתנו כשהגיעו לגיל המתאים) לא לדבר איתו, כדאי גם לא להתכתב, לא לתת לו להיות חלק מהחיים שלך. אם את פוגשת אותו במקרה ברחוב אז בדרך כלל אפשר להחליף כמה מילים (בתנאי שהן לא גולשות ליותר מכך), אבל הוא באמת לא חייב לדעת כמה קיבלת בכל מבחן ואיך היתה לך הפעולה היום. במצב כזה שאת לא משתפת אותו בכל מה שקורה לך בחיים, אז ממילא יווצר ריחוק. כאן הזמן יעשה את שלו, ויעזור לך להמשיך הלאה.
חג גאולה כשר ושמח (מקווה שתראי את זה עוד לפני פסח)
המון בהצלחה, וכמובן שאת מוזמנת לפנות אלי שוב בכל שאלה שאת רוצה.
עדה,
ada@jct.ac.il

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!