שאלה
אנחנו נשואים 3 שנים ללא ילדים ועוברים טיפולים ללא קלים בכלל, לפני שאני מציגה את שאלתי חשוב לי להבהיר שאני בחורה דתי'ה מן המניין ומאוד מאמינה בקב"ה שכל מה שהוא עושה זה לטובה ואני משתדלת להרבות בצדקה ובתפילה וכו' וברצוני לבקש מהרב לא לתת לי תשובה אמונית על זה שהכל מהקב"ה והכל יבוא בעיתו ושגם האמהות שהיו צדיקות היו עקרות (כי את כל זה אני יודעת טוב מאוד והאמונה היא זו שמחזיקה אותי בכל התקופה הזו)אז בתשובתך בבקשה אל תזכיר את הדת.
ומכאן לדבר המטריד אותי:
טבע העולם שזוג שנישא מקים משפחה ללא בעי'ה בדר"כ.
ואני מנסה להסתכל על זה כאשה (ללא קשר לדת)
הרבה זוגות בעולם, חילונים, אנאלפאבתיים, הורים מכים, מסוממים וגם זוגות רגילים מצליחים ללא בעי'ה להקים משפחה אז איך אני כאשה שכ"כ משתוקקת להקים בית נאמן בישראל ולהרגיש אמא אמורה לשאוב את הכוחות בתקופה קשה זו כשטבע העולם מתנהל בצורה שונה מאצלי ומסביבי כל החברות והמכרות יולדות ב"קצב"?
הרבה פעמים עולה בי כעס ותהי'ה למה דווקא אני?, אז נכון שלכל זוג ואדם יש "בעיה וטרדות" שונים אבל זה ברור לי שזה מסוג הדברים שאמורים ללכת בקלות (שלא נדבר על הפלות והריונות לא צפויי'ם) ואפילו פעם שכהיי'תי בבית חולים היתה אשה חילוני'ה שאמרה לי שזה לדעתה דבר שהי'ה צריך להניתן בקלות לכל זוג כי ככה דרך העולם.
לגבי שום בעי'ה אחרת בחיים שלנו אני לא שואלת שאלות אלה מתמודדת אבל נושא זה כואב מדי בכדי שלא אשאל שאלות.
אני מקווה שהצלחתי להבהיר לרב את כוונתי כי מאוד חשוב לי לקבל תשובה אמיתית וברורה.
תודה שחר.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
ראשית את ובעליך ממש ממש גיבורים .
זו גבורה עילאית לשאת סבל כזה כבר שלוש שנים.
את עוברת ימים קשים מנשוא .
ומה שקורה מסביב מאוד מלחיץ ומעורר קנאה וזה רגש טבעי שיש קנאה עזה וכמיהה וערגה "שגם לי יהיה ".
זו "אכילת לב " של ממש בכל פעם שאת שומעת שזו ילדה וגם זו ילדה ושאת מוזמנת לברית או לקידוש.
ההרגשה שלך הזו היא לא פגם באמונה וגם לא חיסרון במידות זה רגש טבעי !!!
את חייבת למצוא את המסילה ואת הנתיב שיכול לתת לך כוחות .את חייבת לאסוף את עצמך ולהתרומם מעל המכשול כי מכשולים עוברים אך ורך כשמתרוממים מעליהם(כמו במירוץ מכשולים).
הכוחות האלה נמצאים בך ובבעליך בפוטנציאל [ והם הם כוחות התקווה שהבעיה שלכם בסופו של דבר תיפתר] ואת התקווה הזו יש "לחיות" זה עדיין "לא סוף העולם" יש לך בעל ובית ומשפחה וחיים טובים ובעזר השם ובישועתו יהיה לך הריון .ותלדי בנחת ובבריאות אמן.
ובינתיים את צריכה להיות שקועה כל הזמן בעשיה .
לעשות מצוות,
לעשות חסד,
להכניס אורחים,
להיות עסוקה בבעל ובבית ובעבודה ובלימודים ובמשפחה המורחבת ולבנות קשרים חברתיים . ולהיות פעילה כל הזמן. כי העשיה ממלאת את האדם בשמחת חיים ובסיפוק .
תתפללי להשם בכל לב והוא יענה לך כי "קרוה השם לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת"
בהצלחה,
עוזיאל
*******************************************
אצרף לכם את שירו של קובי לוריא (אולי רבקה זוהר) :[הלאה.....]
באתי מעולם מלא ספקות ודאגה,
כל המזן קורים דברים, אין זמן להירגע.
השנים חולפות וכבר חלף חצי חלום,
אבל אני עוד מחפשת מקום.
מבקשת דרך בין שבילים מפותלים,
בתקווה שיום אחד אבין את הכללים,
הסתובבתי די אך לא למדתי הרבה,
רק דבר אחד ידעתי יפה:
הלאה!
צריך ללכת הלאה,
לטפס למעלה,
ולא להרתע.
הלאה!
עוד ללכת הלאה,
רק ללכת הלאה,
ולא להכנע.
לא מצאתי את דרכי, ולא היה לי טוב,
פעם פעמיים כבר ראיתי את הסוף.
אך דווקא כשרגליי כושלות והכוחות כלים,
משהו קורא אליי מבפנים:
הלאה!
צריך ללכת הלאה,
לטפס למעלה,
ולא להרתע.
הלאה!
עוד ללכת הלאה,
רק ללכת הלאה,
ולא להיכנע.
.