שאלה
יש לי חברה כבר שנתיים, אנחנו מאוד בטוחים אחד בשני,היא עושה שירות לאומי במשולב עם לימודים במדרשה ואני (בן גילה) שיעור א' בישיבה.
מתלבטים כרגע איך להמשיך.
מבחינה רגשית מאוד קשה לנו כל אחד להתרכז בעולמו שלו וקשה מאוד ואולי בלתי אפשרי להמשיך כך,אנחנו רחוקים ונפגשים רק אחת לשבועיים-שלוש.
רצינו לשאול את דעת הרב האם להפרד(אם זה בכלל אפשרי) או למשוך את הקשר עד אחרי שירותי הצבאי במסגרת ההסדר(אני מתגייס באוגוסט הקרוב אי"ה),או שלהקדים את החתונה תוך ידיעה שבשנה הראשונה לנישואינו אני אשרת בצבא.(וכנראה שאהיה קרבי),אנו בודקים אפשרות שאקדים את הגיוס למרץ הקרוב.רצינו לדעת מהי דעתך?
תודה מראש.
תשובה
שלום רב
קשה לתת עצות בלי להכיר מקרוב.אעמוד בקצרה על מספר עקרונות.ככלל צריך להינשא בזמן בו אתה מרגיש בוגר ובשל לכך הן מבחינת הקשר והן מבחינת האישיות שלך.אם אכן זה המצב או אז תתחתן כמה שיותר מהר.אבל אם אין זה כך,אלא שאתה לחוץ בגלל חוסר היכולת להתרכז בלימוד וכד' ,זו אינה סיבה להתחתן אלא לצמצם את הקשר באופן שיאפשר לשניכם להתמקד בבנין עולמכם האישי וכשיגיע המועד תינשאו.