שאלה
בס"ד
לרב עוזיאל שלום!
היחידה שלי השתתפה במלאכת הגירוש. אותי אישית שאלו מה דעתי ואמרתי שאני מעדיף לסרב ולשבת בכלא. אבל כאשר אני לובש את המידים והולך לצבא ופוגש אנשים שביצעו את הפשע איזה קשה לי אני מרגיש כאילו שאני שוכח את מה שאם עשו וזה כאילו שאני מבין אותם שהם כן עשו את זה. וזה לצערי ככה בחול הצבא. מה לעשות כדי לא להרגיש ככה?
בברכת שנה טובה לך ולמשפחתך ולמשפחת הרב רן
בתודה רבה טל
תשובה
ב"ה
טל שלום.
אני מבין את ההרגשה שלך .אתה צודק .זה מאוד קשה לשאת את ההרגשה הזו על הלב!
אבל דווקא משום כך שיש כזו מועקה ויש בלבול אתה צריך למצוא לעצמיך את נקודת האור האישית שלך !
איך אתה יכול להתחזק למרות הכל?
מה יכול לגרום לך להתפלל יותר בכוונה?
איזה ספרים כדאי לך ללמוד בכדי לחזק את האמונה התמימה בהשם יתברך.?
איך אתה יכול יותר להתאמץ בדברים הקטנים של עזרה לזולת ועשיית חסד עם חברים (ובמסגרת הצבאית זה קשה... כולל החלפת שמירות..).
המסקנות ממה שהיה, צריכות להיות אישיות ואם אתה תהיה אדם יותר גדול ויותר טוב ויותר מוסרי ויותר חזק באמונה אז בדיוק כמו[ אש] אתה [תאיר למרחקים גדולים יותר.]
טל , לך יש את העוצמה ואומץ להאיר ולא לפחד מדרך ארוכה!!!
חזק ואמץ אחי!!!!!!!!!!!
אנחנו במכינה אוהבים אותך!!!!!
מסרתי ד"ש לראש המכינה הרב רן שליט"א.
שנה טובה ומבורכת,
עוזיאל
תקפוץ לבקר! אנחנו מחכים לך.