איך להיות אדם שמח ולצאת מהעצבות?

עצוב לשמוע שאת ככה עצובה.
אבל ממש שמח לשמוע שאת הולכת לשנות את זה.
יודעת מה? כשחושבים על זה, להיות עצובים זה לא כזה קשה.
יש כל כך הרבה סיבות להיות עצובים, לא?
הרבה פעמים פוגעים בנו, מעליבים אותנו, אנחנו לא מצליחים בדברים שאנחנו רוצים, מבטלים את הדעה שלנו, מעקמים לנו פרצוף, כואב לנו הראש, הלך לנו משהו חשוב לאיבוד, שברו לנו חפץ שיקר לליבנו. קיצור, אני יכולה להמשיך פה עוד די הרבה, בשתי מילים – לא חסר..
ומה הקטע הכי גרוע? שכשנכסים לזה, מרגיש לנו שאנחנו בלופ שאי אפשר לצאת ממנו. ונהיה עכשיו עצובים לנצח. אלא אם כן נלך לפסיכולוג שיעזור לנו לצאת מזה.
אז הרי החדשות מותק, ועיקרן תחילה – ממש לא חייבים פסיכולוג..
(כמובן שיש מקרים חריגים, דכאונות ובלה בלה בלה – לא נראה לי זה המקרה שלך, סבבה?)

את אומרת שהסיבה לזה שאת עצובה היא כי את שומרת דברים בבטן.
אז למה לשמור? זה באמת דברים שהם כל-כך אישיים?
כי אם כן – את צודקת וגם לזה יש פתרון שתכף נגיע אליו. אבל אם לא, למה להפוך דברים שהם לא כזה אי-אי-אי למשהו אימתני וסודי שרק זה גורם להם להיות נוראיים יותר, וגורם לנו להיות יותר עצובים מהם..
למה שלא תדברי על זה עם מישהו? חברה/מדריכה/אחות גדולה.
אה. אין לך אומץ את אומרת.
למה צריך אומץ כדי לספר לחברה שלך שאת מבואסת היום טילים כי החולצה הכי יפה שלך התלכלה מכתם שמן שבסך הכל רצית להיות נחמדה ולהכין לאח שלך חביתה לארוחת ערב?
כמובן שזאת דוגמה טיפשית,
ואני ממש לא מזלזלת בדברים שגורמים לך להיות עצובה.
אם זה באמת דברים מהותיים, שאת רוצה להוציא אבל לא לאף אחד,
את יכולה לקנות לעצמך איזו מחברת קטנה,
ולכתוב רק לך את המחשבות האלה שלך. תספרי לך .
לא את ובטח שלא אני המצאננו את ´דאגה בלב איש ישיחנה´.
יש משהו בהוצאה של המחשבות השליליות מתוכנו החוצה.
זה עוזר לנו להשתחרר מהם.
האמת שכדאי לך לקנות לעצמך 2 מחברות.
בשניה תכתבי לעצמך כל יום רק 3 סיבות למה היה לך שמח היום. כל יום.
מממ, נראה הרבה?
אז זאת המשימה לשבוע הראשון.
כל שבוע את צריכה להגדיל בשתיים את מספר הדברים המשמחים ליום.
כי לא להיות עצובה זה דבר אחד.
ולהיות שמחה זה דבר אחר לגמרי..
ויש כל כך הרבה סיבות להיות שמחים, אנחנו פשוט לא שמים לב -
מילה טובה שאמרו לנו, חפץ שנאבד לנו ומצאנו אותו, שקמנו בבוקר בריאים, שהרגשת שהיית לבושה היום יפה, שעזרת לחברה שלך במשהו ועשית את זה ממש טוב, שהצלחת לפתור תרגיל במתמטיקה בלי להסתכל בפתרונות, שהיה לך שנינות ממש מצחיקה, קיצור, אני יכולה להמשיך פה עוד די הרבה, בשתי מילים – לא חסר..

אבל מה? לפעמים אולי קצת מצטייר בעינינו שבצחוק ובשמחה יש משהו תינוקי, ואילו ארשת פנים עצובה ורצינית מעידה על בגרות, או כל מיני תאוריות שכאלה – שבמילה אחת הם – שטויות. ובשתי מילים – ממש שטויות.
כי זה רק גורם לנו לחסום את עצמנו. וכמו שאת אומרת – משפיע על כל תחום בחיים שלנו.
הקב"ה מביא לנו כל כך הרבה טוב, ועוטף אותנו בזה בלי סוף, שזה פשוט כפיות טובה מצידנו לא להיות שמחים בתמורה.

דרך נוספת שיש – אבל אם באומץ עסקינן, היא דורשת קצת אומץ..
אבל התוצאות הם כמעט מיידיות ובהחלט בהחלט מובטחות.
את פשוט מסתובבת עם חיוך על הפנים.
לא משנה למה, לא משנה איפה, לא משנה מה השעה – את מחייכת.
אם ישאלו אותך למה – וזה מביך אותך – תמיד את יכולה לענות ´חשבתי על משהו מצחיק´.
(כמובן, שאין שום התנגדות שתחשבי על דברים מצחיקים..)
את יכולה בהתחלה לתחום את זה בזמנים ולאט לאט להעלות את הכמות,
אבל אחותי – זה המתכון של החיים שלך.

הדבר המרכזי שאת צריכה לזכור -
זה שהרצון שלנו הוא זה שמוביל אותנו.
ואם את באמת רוצה את השינוי הזה – את תצליחי.
אין שום ברירה אחרת.
אולי יהיו ימים ואולי תקופות שיהיה טיפה יותר קשה.
אבל בסופו של דבר – את שם. הרצון שלך שם אותך כבר שם.
בליגת השמחים.
ולא נשאר לך אלא לקחת ת´אליפות.
דרך צלחה,
חברים מקשיבים.