איך לא אצליח להיות קומונרית?

שלום לך יקרה!
אני מאוד מבינה אותך. בניגוד אליך, אני הלכתי לשירות לאומי בלי הרבה חששות, חשבתי שאני מספיק חזק לעבוד בעיר פיתוח עם נוער חילוני, את יודעת להיות "IN". אבל כיום, במבט של כמה שנים לאחור, ואפשר לומר שהסקתי את המסקנות גם באמצע השירות הלאומי, אני מאוד מסכימה עם חששותיך, וכל הכבוד לך שאת שואלת ורוצה "להתחסן".
אז אני אעביר לך קצת מנסיוני וקצת ממסקנותי.

יש פער מאוד גדול בין מה שאנו לומדות באולפנא בשיעורי אמונה לבין יישומם בשטח. היישום שלהם מתבטא באיך אני אתנהג, איך אשמור על חוזק האמונה שבי. וגם בשאלות ששואלים הנוער החילוני. פתאום אנו עומדות מול מצבים שלי זה ברור כך וכך ולהם לא, ואין לנו מספיק כלים לענות.

אז ככה, דבר ראשון, את צריכה לחזק מאוד את האמונה שלך בבורא העולם ובעצמך.
למה אני מתכוונת. אמונה בבורא העולם - את הולכת לעמוד מול אנשים שחיים בצורה אחרת ממך, חייהם שונים לחלוטין. הם לא חיים חיי תורה, חיים ערכיים. ולכן חשוב שתלמדי על חשיבות אורח החיים שלנו, כיצד נכון לחיות ולמה כדאי כך ולא אחרת. כי אני בטוחה שישאלו אותך שאלות וגם את תעמדי פעמים רבות מול השאלה - האם באמת אני הולכת בדרך נכונה או שכדאי "לעבור" לדרך אחרת.
אני אומרת לך מנסיון שהדרך שלהם מאוד קורצת. חי העולם הזה הם מאוד קורצים. אלה הנאות שגם בנו טבוע היצר להתענג עליהם. אך לנו יש גבולות, והגבולות הם בשבילנו.

דבר שני, אמונה בעצמך. את צריכה להאמין שאת טובה מהם. לא בתור גאווה אלא מבחינת זה שאת הולכת לפי דרכיו של בורא העולם. את תראי שהרבה יאמרו לך שהם "מאמינים בלב". יופי, אבל מה עם קיום המצוות. אני קוראת לזה "עיסקת חבילה". אם אתה מאמין, אתה צריך ללכת על הכל. לכן את צריכה להאמין שאת טובה, את ערכית, טוב לך עם עצמך.
הרבה פעמים תרגישי מגוחכת עם החצאית הארוכה, נושא הצניעות מאוד פופלרי לדיונים. אבל אם תראי להם שטוב לך עם עצמך ועם הלבוש הזה, את בטוחה בדרכך וממש לא מתביישת. הם יעריכו אותך.
כמובן שאת יכולה להתאפר, להתלבש צנוע אבל יפה, ואז תעשי קידוש ה'.
אני זוכרת שכאשר הדרכתי בנות, הקפדתי להראות יפה, מטופח. והם תמיד אמרו לי: "או, סוף סוף דתיה נורמלית, דתיה יפה..." את מבינה? יש מין סטיגמה שדתיות מוזנחות וכו' כי אם הן הולכות עם שרוול ארוך ולא צמוד וכו', אז כיצד אפשר להראות יפה?
בקיצור, תהיי בטוחה בעצמך, תראי להם שטוב לך,חיי הדתיים לא כל כך קשים.

עוד דבר שחשוב לי להעביר לך הוא - את לא חייבת לענות על כל השאלות שלהם. לפעמים יש שאלות שאת מרגישה שכרגע אין לך תשובה. מותר לך לומר להם שכרגע אין לך תשובה, ואת תשאלי אחרים או תלמדי ותעני להם. עדיף כך מאשר להסתבך בתשובה ואז זה יגרום להם ההפך ממה שאת רוצה.
שימי לב שישנן פעמים שהשאלות הן סתם, סתם כדי לשאול. אין להם מטרה לקבל תשובה. אז גם כאן את יכולה לומר שאין טעם לענות כי בכל אופן התשובה לא תתקבל.

חשוב מאוד להיות בדירה עם בנות טובות, בנות ערכיות. כדי שיהיה לכם מקום מוגן אחד לפחות. מקום שממנו את יכולה לינוק קדושה.
כמובן זה בא לידי ביטוי גם במשפחה מאמצת. תבקשי מהרכזת משפחה מהגרעין התורני או משפחה מקומית אך תורנית. ולא מסורתית. חשוב שבשבת תתבשמי מקדושה ותשכחי קצת מהזוהמה בחוץ.
בנוסף, בשיעור השבועי, תבקשו רב שאתן יכולות לשאול אותו שאלות. לא סתם ללמוד משהו אלא תרשמו שאלות שהוא יענה לכם עליהם.

אני קראתי בשאלתך הרבה חששות. האם הקב"ה בכלל רוצה שתהיי קומונרית וכדומה.
תראי, הלוואי ויכולנו לשאול אותו כל דבר ולקבל תשובה בפקס. אבל זה לא כך. אני מאמינה שלא סתם בחרת בקומונה. את מרגישה שאופייך ותכונותייך מתאימות לכך. אז לכי על זה. הקב"ה נטע בך את המחשבה הזאת, ותתפללי שיעזור לך ותעשי רך קידוש ה' ולא חלילה להיפך.

תראי, בכל דבר שאנו פועלים בעולם, עלינו לקדש את שם ה', עלינו לשאוף להתקדם ולהתקרב אליו. אז תנסי בשנה זו ליישם זאת.
אם תרגישי שזה לא בשבילך, יש את האפשרות לעבור למקום אחר, זאת לא בושה. הפוך, חבל "לשרוף" שנה ולא לתרום כלום בגלל מה שהחברה תגיד.
לא תמיד האדם מוצא את עצמו במקום אחד, ובשני הוא פורח.
תתחילי, אל תתבישי להתיעץ עם גדולים ממך. תכיני את עצמך לשנה, כפי שאת כבר עושה.
ובעז"ה ה' יצליח דרכך ותזכי לעשות חיל.
המון הצלחה,
אני מאוד אשמח לשמוע ממך עוד פרטים. אפילו איפה את הולכת לשרת, בכדי שאוכל לסייע עוד. אני עוסקת עם חברה חילוניים, ואני אשמח לשתף אותך בהתמודדויות.
כל טוב,
רעות
yohi253@walla.com