שאלה
איך יכולות להיות מחלוקות בין רבנים?
איך למשל רב אחד אומר שמותר לפנות יישובים והשני אומר שאסור?
תשובה
שלום רב
השאלה היא שאלה טובה, שאלה שהתעוררה בזמן האחרון אך גם התעוררה בזמנים עברו שכן הנושא של מחלוקת בין רבנים היא לא דבר חדש וכל פעם היא קשה לנו.
בודאי שהיינו מעדיפים שהרבים ידברו דברים אחדים, שהם יפסקו דבר אחד ובכך לא נגיע למחלוקות ביניהם שאנו הקטנים צריכים לנסות להכריע מה לעשות ומי צודק, אך מציאות זו איננה קיימת לפנינו.
לכן אנו החיים במציאות של מחלוקות, נכון יהיה לברר ממה הן נובעות ומה הן אמורות ללמד אותנו ולהשפיע עלינו, אמנם אנו תפילה שנזכה במהרה לגאולה שלמה ולשיבת הסנהדרין, שבה למרות המחלוקות שיהיו בין הרבנים שם, בסופו של דבר תצא הוראה ברורה שכולם יהיו חתומים עליה ובכך האחדות בין הרבנים תצא אל הפועל בצורה הברורה ביותר. אך כעת שעדיין לא זכינו לכך חשוב שנברר כיצד להתייחס אל הדברים.
ראשית חשוב להכיר את הגמרא במסכת חגיגה המספרת על מחלוקת הרבנים והיחס הראשוני אל המחלוקת. וכך נאמר בגמרא (מסכת חגיגה דף ג)
"...בעלי אספות - אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה, הללו מטמאין והללו מטהרין , הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר: כולם נתנו מרעה אחד - אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב "וידבר אלהים את כל הדברים האלה". אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים, את דברי אוסרין ואת דברי מתירין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין"
אכן ישנן מחלוקות רבות, אמנם צריך ראשית לדעת שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, וכל תלמיד חכם תפקידו לגלות את התורה בעם ישראל, ללמד תורה ולפסוק הלכות, אמנם הדבר תלוי במסורת שהוא קיבל, בדרך פסיקה שהוא קיבל, ואף בדעתו כיצד הוא מבין את הדברים. בכל הדברים האלו כל אחד יש לו את הגישה שלו, ואין בכך פסול. אמנם הדבר מקשה עלינו שכן אנו ניצבים נבוכים מול כל מיני אמיתויות ואיננו יודעים להחליט מי צודק ומי לא, וכאן באה ההדרכה של המשנה במסכת אבות המובאת בגמרא "עשה לך רב" שאדם צריך לבחור לו רב.
בבחירת הרב אין זה אומר שאנו מחליטים איזה רב צודק ואיזה רב טועה, שכן מי אנו שנחליט בין תלמידי חכמים, אלא שאנו בוחרים רב שיתאים לנו, רב שאנו מעריכים אותו, שאנו מסוגלים להתקשר אליו, ללמוד ממנו ולשאול אותו, ובכך אנו נשתדל להתקשר אליו באופן המעשי. וזו ההדרכה המעשית כיצד למרות המחלוקות לא לאבד את הדרך אלא להמשיך הלאה.
אמנם בענין הבנת המחלוקת, ידועים דברי הרמב"ם שכאשר רבו תלמידי שמאי והילל שלא שימשו כל צרכם רבתה המחלוקת שכל תלמיד קיבל רק חלק מהדברים, ובכך נתרבו המחלוקות שכל אחד היתה לו רק חלק מן האמת. אמנם הרב קוק זצ"ל ואולי גם על פי הגמרא שראינו, בא ומסביר לנו את החשיבות במחלוקת, עם כל הכאב והקושי.
מסביר הרב קוק זצ"ל (נמצא בפירוש עולת ראיה על הסידור לקראת סוף תפילת שחרית בנאמר "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם") שריבוי המחלוקות גורם לבירור התורה. כאשר הדברים חד גוניים ממילא התורה נהיית מצומצמת אך כאשר ישנה מחלוקת ישנה התמודדות ממילא הדברים מתבררים מכל הצדדים באופן שלם יותר, ולאחר מכן אפשר יהיה לאחד את הדברים ולהבין כיצד הם משלימים אחד את השני.
כך גם בנושא כל מיני מחלוקות שאנו נפגשים בהן בדור שלנו בנושאים כללים, כגון מסירת חלקים מארץ ישראל במצב של פיקוח נפש, שכאשר מפגישים שני ערכים גדולים וחשובים ממילא מתברר כל מושג וכל ערך בפני עצמו ובכך הדברים יופיעו בשלמות שלהם.
אנו לא מסוגלים להכריע בין הגדולים, ואנו לא יכולים לומר מי יותר צודק במקורות הרבים בנושא, אך אנו למעשה נבחר בהדרכת המשנה עשה לך רב, וניקח את המחלוקת כדרך לברר את הדברים ולהבין אותם יותר לעומק, יותר לרוחב וכו´.
לכן רב שאומר שמותר לפנות ישובים יש לו הסבר הלכתי על הנושא, ורב שסובר שאסור יש לו גם כן הסבר, ואנו צריכים לראות מה מתאים לנו יותר ואיזה רב אנו בוחרים, וללכת לפי הרב הזה, ואת הרב השני לזכור שצריך לכבד גם אם לא מסכימים והדברים שלו לא מתאימים לנו אך הוא ת"ח וחשוב לכבד אותו.
אברך שנזכה לגאולה שלמה ונזכה שריבוי הגוונים לא יגרום יותר למחלוקות ולפילוגים במהרה
בברכה
יצחק.