איך יוצאים מזה?

שאלה

לכבוד כבוד הרב!

הרב, איני יודע מאיפה להתחיל.

אני גר במרכז הארץ, למדתי בישיבה שבה הרמה הדתית גבוהה. לא הייתי באחת מהישיבות הידועות היום אלא אחת הפחות, אבל הרמה הדתית הייתה גבוהה מאוד (ישיבה תיכונית). למרות שהישיבה לא עודדה זו, היינו פתוחים מאוד לעולם החיצון, לרובנו לא היו קשרים עם המין השני, לחלק אחר ובהם אני היו. היינו גם עושים שטויות של בני נוער בסרטים מסויימים וכו. חלקנו הגדול אפילו חטא בפגימת הברית. היום רובו של המחזור לומד בישיבות גבוהות, וכן גם אני. מאז שהגעתי לישיבה רק התעליתי והתעליתי, והנה אני מגיע הבייתה, נחשף שוב לעולם החיצון, הבעייתי, ושוב עולים לך בראש הרהורי עבירה ושוב אתה נתקל ביצר החזק שמנסה לדחוף אותך לעשות מעשה (לא משנה מאיזה סוג). כל בחורה שעוברת ברחוב גם אם היא צנועה אתה משתדל להפנות את הראש הצידה. אבל בכל זאת בשלבים מסויימים, לא קבועים ביום, עולים לך פלאשבקים של דברים שעשית בעבר (כמובן שזה לא מגיע ח"ו לגילוי עריות) אלא לדברים שראית ושמעת. אתה לא יכול להשתחרר מזה, אתה כל הזמן חושב על זה - על העריות. למרות שאתה מנסה להתעלות. איך מתמודדים עם זה אם כל הזמן היצר דוחף אותך לעשות את זה? מרוב הדחף העצום הפנימי של היצר, ומנגד ההתמודדות של הנפש מולו, נדמה לי שאני עוד מעט אתפרק. אודה לכבוד הרב אם יקדיש מזמנו לענות לי איך מתמודדים עם מצב זה... בברכה.

תשובה